אגם החולה - אגדת המבול
 


ים החולה, הנקרא מי מרום, הוא מן הימים הבולעים הכל. כל מה שנפל לתוכו נבלע בו. מקורו בעינא רבתי דבורם, הנמצא בתחתיתו, העין הגדולה של בורם שהיא שארית ממי המבול שהיה בימי נח.
המבול שהיה בעולם, לא היה עונש חיצוני, מעולם אחר, המבול בעיקרו ענשו היה מבפנים, שבא מעצמו, והוא נמצא בתוך העולם - בתהום שמעינותיו סגורים הדק היטב, וביום המבול נבקעו כל מעינות תהום, וכנגדם נפתחו גם כל ארובות השמים.
עם תום המבול, המים חזרו לתהום והמעינות נסתמו בחזרה הדק היטב, מלבד שלושה מעיינות שלא נסתמו. אנו לומדים דבר זה מן הפסוק שנאמר כשנבקעו המים למבול, שכתוב "כל מעינות" וכשנסתמו חזרה לא כתוב "כל" אלא כתוב "ויסכרו מעינת תהום". ואלה שלא נסתמו שמורים על ידי ואוים - עמודים השומרים שלא יתפרצו.



השלשה שלא נסתמו, שנים בארץ ישראל ואחד בעבר הירדן. השנים בארץ הם עינא רבתי דבורם שליד החולה וחמי טבריה המהנים בני אדם, והשלישי שבעבר הירדן הוא בלועה דגדר בבקעת הירמוך בין הגלעד והגולן. אלה השלשה שנשארו וטעמם ונימוקם עמם. ושלשתם הם כנגד שלשת עמודי העולם - שאם יוסר העמוד הרי הם מתפרצים החוצה. אלא שצדקה עשה הקב"ה עם העולם, והואוים - העמודים, ששומרים עליהם, מתקיימים ועומדים. ואם מתמוטטים פעם חס ושלום, הרי זה להרף עין בלבד כמין רעידת אדמה, וכל אחד בנפרד, ואף פעם לא כולם ביחד. המעינות הללו תלויים ועומדים להתפרץ, לשטוף אינם יכולים מפני שהמבול הסתיים והעמודים שומרים, ולהעלם אינם יכולים מפני שלא נסתמו בזמן, מיד לאחר המבול.
ועינא רבתי דבורם, שהוא המקור למי מרום, שהוא אחד מהשלשה שלא נסכרו, היא עינה גדולה מאד, מסתכלת על הכל, מקנאת בכל ומוכנה לבלוע הכל כמו באותם הימים, ולכן בולעת כל מה שנופל אליה. אלא שעמוד החסד שומר עליה ומרסנה ממעשה. וזה שהיא הולכת ונעלמת, זהו סימן טוב לעמוד שכנגד ולמידת החסד שהולכת ומתגברת בתוכנו, לקלוט פליטים ולגמול חסדים אחד עם השני.






 
 
טופס תגובה
אם את\ה מעונין\ת בחומר נוסף, או בהרחבת מידע על הנושא, כתוב אלינו במכתב המצו'ב.
:* כותרת התגובה
:* שם פרטי
:* שם משפחה
:טלפון
:דואר אלקטרוני

אימות תווי בדיקה*:
נא הקלד את התווים שאתה רואה בתמונה למעלה .
* לא משנה אות גדולה או קטנה
:תגובת הגולש

חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972