הנשר
 


מעטים הם כיום הנשרים בארץ, הציידים חושבים שהם אלו שהמעיטו אותם.
אולם לא כן הדבר, הם עזבו בעצמם, הלכו עם העם לגלות בעת החורבן ומחכים שם בארצות התפוצות עד שתגיע עת רצון ויביאו בחזרה את הגולים על כנפיהם כמו שנאמר "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי", וכל זה למה? מפני מעשה שהיה.

בשעה שגמרו אומר במרומים להחריב את הבית ולהגלות את ישראל מארצם,
ישבו ודנו איך ייראו פני המחריב ואיזו צורה תהיה לו שיהיה לכבוד הבית, שלא יפול בידי שפל, עמדו וקבעו כי ישא פני נשר. על שום מה? על שום שהנשר הוא מלך העופות ומגביה עוף למעלה מכולם לקיים מה שנאמר: והלבנון באדיר יפול.

הנשר לא ידע על כך וטס לו במרומים, סמוך לרקיע השמים ובלבו היה שמח ועליז ומתגאה על כנפיו הגדולות. והנה קרה פעם ,כשעף על פני הרקיע, שמע באוזניו את תוכחתו של משה, אדון כל הנביאים: "ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ, כאשר ידאה הנשר... גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחון." הצטער הנשר, למה אני ? ישב והתנחם, הגזירה תתבטל. שכח אח הדבר, והנה הגיעה שעתם של הנביאים ושוב הוא עף במרומים ושוב עלה באוזניו של הנשר קולו של הושע הנביא מוכיח את עמו: "אל חכך שפר כנשר על בית ה', יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו".(הושע ח' א') עברו כמה דורות ושוב הוא שומע קולו של יחזקאל בן בוזי רועם "הנשר הגדול... בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז...".הבין הנשר כי כלתה אליו הרעה, להיות נושא תוכחתו של ישראל, והצטער מאד על שנבחר לשליחות כזאת.




כשהגיע יום החורבן, היה זה יום אבל לנשר. ראה את נבוכדנצר מחריב את הבית ולידו רבבות חיילותיו ופניהם פני נשרים. הסתכל בהם הנשר מתוך קינו בראש צורים ולבו כאב על כתרו שהיה לשמצה.

ובחורבן השני, כשהסתכל על הר הבית וראה את לגיונותיו של טיטוס ודגל הנשר מתנוסס בראשם, גבר צערו ויגונו של הנשר על כך שהוטל עליו להיות שבט הזעם, להחריב את בית ה' ולהגלות את ישראל. יצא מקנו והגביה עוף למעלה, כדי שלא יעלה באפו עשן האש של שריפת המקדש. טיפס ועלה עד שבא והתדפק על דלתי הפמליה של מעלה וצווח: למה הריעותם לי ולמה לקחוני למלאכה שפלה זו? מה פשעי ומה חטאתי? ענו ואמרו לו מן השמים: כך נגזרה גזירה והלבנון באדיר יפול! לא נתקררה דעתו של הנשר, עד שעמדו והבטיחו לו שכשיגיע עת דודים יגמלו לו על צערו וייהפך ממחריב למושיע, בסוד "ונהפוך הוא", כשם שגרם להגלות את ישראל, כך ישותף בעלייתם, ועל כנפיו יביא גאולים בחדווה ושמחה. כמו שנאמר: "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי..." ברכה במקום קללה מידה כנגד מידה.

נרגע הנשר, ומאז הוא מרחף וטס בעולם, יורד וחג בסמוך לארץ. לראות אם כבר הגיעה עת דודים. וסימן מסרו לו לנשר, שאין גאולה בלי חבלי גאולה, לפיכך רגיל הנשר לבקר לעתים תכופות במקומות המתרגשות שם צרות ופורענויות, לראות אם יגיע הזמן להעביר גאולים וכשהוא שומע קול צעקה מתפרצת, הריהו ממהר וקופץ ומציל לקיים את דבר החזון:

"כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף
יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו."







 
 
טופס תגובה
אם את\ה מעונין\ת בחומר נוסף, או בהרחבת מידע על הנושא, כתוב אלינו במכתב המצו'ב.
:* כותרת התגובה
:* שם פרטי
:* שם משפחה
:טלפון
:דואר אלקטרוני

אימות תווי בדיקה*:
נא הקלד את התווים שאתה רואה בתמונה למעלה .
* לא משנה אות גדולה או קטנה
:תגובת הגולש

חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972