מקומות קדושים / קבר שמואל הנביא / קבר שמואל הנביא - (נבי סמואל) - אלחנן הנזיר

קבר שמואל הנביא - (נבי סמואל) - אלחנן הנזיר
 


בכניסה הצפונית לירושלים ניתן להבחין מרחוק במגדל הבנוי על הר גבוה, זהו צריחו של מסגד אשר הוקם על קברו המסורתי של שמואל הנביא. עוד לפני מאות בשנים נהרו המוני יהודים ל"קבר שמואל" להתפלל ולהשתטח על קברו. ביום מיוחד לו, יום כ"ו באייר היו עושים "זהרה" במקום, אע"פ שחל בימי הספירה. כה חשובה היתה העליה לקברו של "סידני (אדוננו) שמואל". העליה הזאת לקברו היתה דומה לעליה למירון שקדמה לו בעשרה ימים: י"ח באייר.

ספורים ואגדות רבות מתארים מקום זה, ואחד מהם הוא הספור על "כיבוד אב" או על "נזיר השערות".

רבי יצחק שלדוני, מהמשפחות הספרדיות המיוחסות, עלה ארצה מאיזמיר עם חנה אשתו. אחרי חמש עשרה שנה שבהם "נסגר רחמה", נושעה חנה, אך הקשתה מאד בלדתה, ארבעה ימים רצופים התפתלה בציריה אך התרופות והסגולות לא הועילו. בעלה הרבה בתפילות ובסגופים, פיזר צדקה והשתמש בקמיעות - והישועה התרחקה ממנו. מקץ היום הרביעי הלך ר' יצחק לבית הכנסת הספרדי של ר' יוחנן בן זכאי וביקש עצה מאחד מזקני החכמים המקובלים שנקרא "בעל פלא יועץ". טפח הזקן על שכמו של ר' יצחק ואמר: אשתך שמה חנה , היתה עוד חנה עקרה כמוה אשר ילדה את שמואל הנביא. עצתי הנאמנה שתעלה לתפילה לקברו של שמואל הנביא ותידור נדר כי את "ראשית הגז" גזיזת השערות של בנך הנולד לך - תעשה על הקבר.



עשה ר' יצחק כעצת המקובל, חנה ילדה בן ויקראו את שמו אלחנן.
גדולה היתה השמחה בירושלים כולה.

אולם, עד שהגיע הילד לשלש שנים, יצאה גזירה מאת הקאדי בירושלים לאסור על דריסת רגל של יהודים ב"קבר הנביא שמואל". וכך נבצר מהוריו של אלחנן לקיים את נדרם במועד, במלאת שלש שנים שנים - זמן ה"חלקה" הנהוג.

כשארכו הימים והגזירה בעינה עמדה ושערותיו של הילד הלכו וגדלו פרע, הלך האב אצל החכם ושאל שוב בעצתו. חייך הזקן: אל תתיאש, נחכה, נחכה.

עברו שנים רבות וקבר שמואל הנביא נשאר סגור ומסוגר. הוריו של אלחנן לא העלו תער על שערותיו. רבים קראו אחריו בשם "הנזיר" והתלוצצו על חשבונו, "יהודים מחכים למשיח ואלחנן מחכה לשמואל הנביא". אולם הוא כיבד את הנדר של אביו ואמו ולא גזז את שערותיו. בזכות זה שמר מלאך מן השמים על אלחנן מכל פגע ומכל מרעין בישין.
פעם חלה אלחנן והגיע עד שערי מות. כל הרופאים אמרו נואש לחייו והוא באורח נס קם מחוליו ושב לאיתנו. ופעם קרה שהלך עם שיירה לטבריה ובדרך התנפלה עליהם קבוצת שודדים, הם הכו ופצעו ושדדו את כל אנשי השיירה ורכושם, ואף הרגו אחדים מהם. רק באלחנן מגודל השערות לא נגעו לרעה והוא יצא מהם שלם בגופו ושלם בממונו. הדבר היה לחידה ולשיחת כל.


פעם אחרת הסתער עליו נחש צפעוני, מצבו היה חסר תקוה. הנחש לפת את גופו בחזקה וכשאך נגע בתלתלי שערותיו השמיט עצמו ממנו והסתלק במרוצה כאחוז בלהות. מגפה איומה פקדה את העיר ועליו היא פסחה. בשעת הרעש הגדול התמוטט עליו בנין גדול אך הוא לא נפגע ונשאר תחת המפולת בריא ושלם. וכשהיו אנשים מביעים בפניו את פליאתם ממעשי הנסים הפוקדים אותו תכופות, היה מעביר ידיו על שערותיו וצמותיו העבותות שכיתרו את ראשו מסביב ועונה בפשטות "כל זמן ששערות אלה מצויות על ראשי הריני יושב בסתר עליון, ובזכות מצות כיבוד אב".

מאידך, סבל מבני אדם בגלל נזירותו. השכנים היו לועגים לו. הפוחזים היו קוראים אחריו "מאדחם חנה" אחרים כינוהו בשם "הכומר הפרבוסלבי" ולא אחד היה קורא אחריו בקול: "יש דרישת שלום עבורך מדלילה". גם בבית הכנסת העירו לו החסידים על שערותיו החוצצות בתפילין של ראש. פעם קרא לו רב העיר ודן יחד עם הדיינים בדבר האפשרות של התרת הנדר של אבא. אך כששאלוהו אם הוא עצמו מסכים להתרה, השיב שהוא רוצה להמשיך בקיום הנדר משום כיבוד אב. ואז קם הזקן שבדיינים והזכיר את המעשה המובא במסכת נזיר, המספר על רבי חנינא שהדיר אותו אביו בנזיר (הטיל עליו נזירות) ובאו אצל רבן גמליאל להתירו ולא רצה רבי חנינא בהתרה. אז קם רבן גמליאל ונשקו על ראשו ואמר: מובטחני שהוא יהיה מורה הוראות בישראל.

כך הזקין אלחנן ב"נזירותו" עד שהגיע לשבעים שנה. רק אז הותרה הגישה לקבר שמואל הנביא. כששמע אלחנן על כך, מיהר לקיים את הנדר, אם כי ידע שהוא מאריך ימים בזכות נזירותו, מצות כיבוד אב הכריעה, והוא גילח את כל שערותיו בקבר שמואל הנביא. כאבשלום בשעתו שקל את שיער ראשו הכבד, נתן תמורתו צדקה ואחר כך שרפו במקום.
כעבור זמן קצר מת אלחנן וירושלים התיתמה מבעל התלתלים.



 

:להלן רשימת הערות/הארות ותגובות לדף זה
 
 
שמואל ארז
18/05/2004

 
 
טופס תגובה
אם את\ה מעונין\ת בחומר נוסף, או בהרחבת מידע על הנושא, כתוב אלינו במכתב המצו'ב.
:* כותרת התגובה
:* שם פרטי
:* שם משפחה
:טלפון
:דואר אלקטרוני

אימות תווי בדיקה*:
נא הקלד את התווים שאתה רואה בתמונה למעלה .
* לא משנה אות גדולה או קטנה
:תגובת הגולש

חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972