חגי ישראל / פסח / שירת הים בים סוף - פרק ב'

שירת הים בים סוף - פרק ב'
 

פרק ב' - בקיעת ים-סוף

לאחר בקיעת ים סוף רצו מלאכי השרת להעלות שירה לפני הקב"ה, עיכב הקב"ה בידם ואמר להם: מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה, ללמדנו שיש לחוס גם על חייו של האויב ולא לשמוח במפלתו ויש אומרים שהקב'"ה עיכבם ואמר להם לתת לבני ישראל לשיר ראשונה ומשה ובני ישראל שרו את השירה הנפלאה וכשסיימו רצו המלאכים להתחיל בשירתם. עיכבם שוב הקב"ה, ואמר להם לתת לנשים לשיר לפניהם. אז לקחה מרים הנביאה את התוף בידה "ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות" ושרו שירת הים, התאוננו המלאכים לפני הקב"ה על שהעדיף את האנשים והנשים עליהם. אולם מן השמים הסבירו להם את ערכו הגדול של האדם ואת ערכו המיוחד של אדם מישראל העובד את ה'.
בים זה קרה הנס של קריעת ים סוף שלתוכו נכנסו כל ישראל ואותו עברו.
למה עברו בים? אנשי ח"ן אומרים שהמעבר בים שימש מעין טבילה מזוהמת מצרים וטומאתה ועל ידה התטהרו בני ישראל מכל פגם וכתם ואחרים אומרים שהכניסה לים שימשה להם כסמל והכנה לכניסה לימה של תורה שהתורה משולה כידוע למים ולים.

מקוה טהרה
למה נטהרו בים ?
כיון שהתשובה נמשלה לים, הים לעולם פתוח וכל מי שרוצה מתרחץ בו כל זמן שירצה, כך שערי התשובה לעולם הם פתוחים מתרחצים בתוכם ומשליכים לתוכם כל החטאים, כפי שנאמר, "ותשליך במצולות ים כל חטאתם", (מיכה ז'), ועליהם נאמר בשירת הים "צללו כעופרת במים אדירים", נכון, שהפירוש הפשוט מתייחס למצרים, אבל, המצרים הרי היו למעשה הגורמים לכל חטאי העם, כפי שנאמר "וירעו אותנו המצרים", שמפרשים, שהם עשו אותנו לרעים, עקב תנאי החיים, הצרות והעינויים.
אחד המקובלים, שהשתתף אתנו בתכנית השירה שאל אותנו : ההליכה בים למה ? האם לא היה משה יכול לומר לכל אחד לשים את הבגד שלו על המים ולעבור עליו כפי שעשו תלמידי הבעש"ט, ששמו מטפחותיהם על פני המים בשעה שמיהרו לעבור לפדיון שבויים א"כ למה ההליכה בים ?
אלא, שהכניסה למים וההליכה בתוכם שימשה להם כמקוה טהרה להיטהר מכל נגעי מצרים ומזוהמתה. ואז ישיר, בא לומר, שבשעה שאין לנו רשות וכח להיכנס למים וללכת בהם, אז עומדים על שפת הים ושרים את השירה ומיטהרים ע"י השירה.
ישנה מסורת בידינו, ששירת הבאר העלתה את המים שבבאר ושירת הים מעלה עלינו את מי הים, מי ים-סוף, מי הסוף של הקץ ואנו מיטהרים בהם מזוהמת העולם ומכשירים את עצמנו לגאולה .
המקובל אמר את דבריו וזירז את כולנו לשיר בהתלהבות גדולה עד כלות הנפש, כדי להיטהר ולהתכונן לגאולה השלימה, גאולת ירושלים, שהשלימות בתוכה. מפני שההליכה בים. שטיהרה את בני ישראל מזוהמת מצרים, היתה הליכה למקדש, מעין עליה לרגל, עליה מתוך מקוה טהרה. וזה רמוז בפסוק "נחית בחסדך עם זו גאלת, נחלת בעזך אל נוה קדשך" והנווה הקדוש הוא ירושלים, כנאמר "ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון" .
והשירה מסתיימת בתפילתו של משה "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך, מכון לשבתך פעלת ה', מקדש ה' כוננו ידיך", נאמר שם, תביאמו ותטעמו, ולא, תביאנו ותטענו, מפני שמשה ידע, שהוא לא יזכה לעלות והוא כוון את השירה רק לעם כולו, בלעדיו.
ולמה לא הזכיר את ירושלים ? כדי שלא לעורר את קטרוגו של השטן. האורב לירושלים ולא הזכירה בפירוש, אלא ברמז, מפני שמכון לשבתך, הם בגימטריא. ירושלים ציון.




בתוך הים
שרו של ים סוף יודע לספר סיפורי שבח על ישראל, על הנחשונים ועל בני בנימין שקפצו במסירות נפש לתוך הים הסוער בהאמינם בניסי ה' אבל הוא גם יודע לספר בגנותם של בני ישראל כפי שנאמר בשירת דוד "וימרו על ים בים סוף" בשעה שעברו בני ישראל את הים ראה שרו של הים שהרבה מהם שניצלו מתוך מחנות ההשמדה שהיו במצרים סוחבים אתם מתחת לבגדיהם את פסלי מצרים ושמע כיצד הרבה מהם מתאוננים על משה שמעביר אותם בשבילי ים המלאים בוץ,רפש וטיט והתמלא חימה עליהם. בהתחלה עמדו המים בתוך הים כחומה מימינם ומשמאלם כפי שנאמר "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" ואחרי כן הסתלקה ה'ו' מהחומה ונהפכו המים לחמה, הסתערו ברוגז וחימה על בני ישראל המורדים כשהמלך לוקח אותם לאישה ומגלה להם חיבה ונסים, ורצה להטביעם ובני ישראל היו אז בסכנה גדולה. כלם עמדו מרחוק ומאנו להושיעם. היחיד שהושיעם היה אליהו הנביא שנכנס עם הכרמל שהוא ההר שלו לתוך הים והגיע לים סוף ועליו עברו בני ישראל את הים.
מעשה זה רמוז בפסוק ככרמל בים יבוא והוא גם רמוז בפסוק סוס ורכבו רמה "בים" היות שהגימטריה של בים הוא "נב" כמו אליהו. (ראה להלן פרק ג סיפורו של ר' מרדכי ) .
המאבק שבין הים והיבשה
על חוף הים נערך מאבק בין המים והיבשה בדבר קבורת המצרים. לאחר שטבעו המצרים בתוך הים הקיא הים את המצרים אל היבשה שלא יטמאו את מימיו, מיאנה האדמה לקבלם והשליכה אותם חזרה אל הים, חזרו המים והקיאו את הגופות אל היבשה וכשרצתה היבשה להשליכם חזרה אל המים, עכבוה מן השמים "יען אמר פרעה, ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים" ויש אומרים שבדרך כלל גזרו על האדמה להקצות מקום קבורה בתוכה לכל בן אדם היות שהוא בא ממנה ועליה לקבלו בחזרה ולכן קיבלה האדמה את גופות מצרים.
אוולת מצרים
בשעה שהחליטו המצרים לכלות את ישראל ישבו ודנו כיצד להתחכם על מושיען של ישראל שלא יענשו על ידו במידה כנגד מידה כפי שהיו דרכי התנהגותו של אלקי ישראל במשך ההיסטוריה.
חששו לכלותם באש, מפני שהוא בעצמו אש אוכלה ויכלה אותם באש במידה כנגד מידה כדרכו. ישבו ודנו וגזרו לכלות את בני ישראל במצרים במים, "כל הבן הילוד היאורה תשליכהו" והיו בטוחים שאלקים לא יעניש אותם במים ולא יביא עליהם מים שהרי הוא נשבע ביד ימינו שלא להביא עוד מבול לעולם. אולם הם טעו בחשבונם ובסופו של דבר נענשו מידה כנגד מידה ובמים, אלקים לא הביא את המים אליהם היות שנשבע שלא להביא מבול לעולם, אבל הביא אותם למים והם טבעו במים, במים חטאו ובמים נענשו.


ביזת הים
אמר אויב בגאותו "ארדוף אשיג אחלק שלל", הראו לו מן השמים שלא הוא יחלק שלל, אלא שבני ישראל יחלקו את השלל שלו והים הקיא את כל הכסף והזהב שהיה ברכבי פרעה ואשר שמו המצרים בצוארי סוסיהם וברעמותיהם כמנהגם, ובני ישראל אספו שלל רב הנקרא בשם ביזת הים, אבל האגדה אומרת שהם הרבו להתעסק בביזת הים ולא רצו ללכת מעל שפת הים ולהתקדם לקראת המטרה - לארץ המיועדת וכשמשה זרז אותם להיות מוכנים לנסוע קדימה מאנו לשמוע בקולו והמשיכו להתעסק בביזת הים עד שמשה גער בהם והסיע אותם בחזקה מהים.
האגדות מספרות את הדברים הללו כדי לחנך את העם להזהר מהשגיאות שעשה בעבר.
המקובל, שהיה בתוכנו הסתייג מהסיפור הזה והעלה לפנינו סיפור מתוך ה"זוהר" למה נצרך משה רבנו להסיע את ישראל בכוח מים סוף.
בשעה ששרו את שירת הים ואף לאחר שסיימו את שירתם נתבשמו נפשותיהם של ישראל
והתדבקו בחכמה העליונה וראו מחזות נפלאים מזיו כבודו של הקב"ה ולא רצו לזוז משם אז אמר משה לקב"ה : מרוב השתוקקות לחזות באור פניך לא רוצים בניך לזוז ולנסוע.
מה עשה הקב"ה ? העביר זיו כבודו מחוף הים אל המדבר, אותה שעה הסיע אותם משה מן החוף למדבר וזהו שכתוב : ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור, מדבר שהיו חוזים בו את זיו כבודו ולכך נקרא מדבר שור, מדבר החזיון.

הים המוכה
הים שהתבקע הוא תואר חיובי, התבקע לטובתם של ישראל, אולם יש וקוראים אותו בשם הים המוכה מפני שמשה רבינו הרים את המטה עליו והכהו, והוא הכהו מפני שהתגאה למעלה מהמידה. מספרים, שבשעה שבא משה לקרוע את הים לא הסכים הים להקרע ואמר למשה: "מפניך איני נקרע, אני גדול ממך שאני נבראתי ביום השלישי של הבריאה ואתה האדם נבראת ביום השישי."
משראה הקב"ה את גאוותו של הים ושחצנותו אמר למשה, הרם את מטך "נטה את ידך על המים", ומשה הכה בים. ויש מספרים שמשה הטה רק את ידו ולא הכה את הים, וכל כך למה? מפני שהים הציל אותו מגזרת פרעה והוא נקרא על שם הסוף שלתוכו שמה אמו את התיבה שלו. קשה היה לו למשה להכות בים והוא נטה רק את ידו והקב"ה בעצמו גער בים כפי שאומר הנביא "גוער בים ויבשהו" (נחום א,ד) וכפי ששר דוד "ויגער בים סוף". סמך לסיפורם הם מוצאים בעצם הסיפור המקראי (שמות יד. נא) שבו כתוב "ויט משה את ידו על הים" ידו ולא מטהו !

וישב הים לפנות בקר לאיתנו
ומדוע שב הים לפנות בוקר לאיתנו? סיפר הממונה שהוא שב בזכותו של אברהם שנקרא בשם איתן- איתן האזרחי. והוא שב לפנות בוקר באותה השעה ובאותו הרגע שאברהם הזדרז והשכים וקם בבוקר, חבש את חמורו והלך עם יצחק לארץ המוריה לקיים מצות בוראו.
רבי שמואל מוהליבר. שנאבק קשות עם שכבות העם שהתרגלו לחיי גולה ולא רצו לעלות לארץ לישבה ולבנותה ולהבנות על ידה, היה רגיל להסביר שהים הזדרז ושב בחפזון לפנות בוקר לאיתנו מפני שחשד בבני ישראל שעדיין הם מוכנים לשוב לסיר הבשר ולחזור למצרים, הזדרז וחסם לפניהם את דרך הים. ובגלל זה הוטרד הקב"ה והוצרך לגלות נס בתוך נס והשיב את מי הים בעוד בני ישראל הולכים ביבשה בתוך הים, עקב עקב, לנער את מצרים ולחסום את הדרך חזרה,

הרוחות העזות
רוחות עזות מנשבות כחזקה על חופי ים סוף ואדריכלי שלמה נצלו את הרוחות הנושבות בסידור מכרות הנחושת שבאילת, ולמה מנשבות הן הרוחות שעל ים סוף? מנשבות הן כעדות לדורות להזכיר מעשה ה' שגער בים סוף ויבשו ואת הרוח העזה שבה הוליך הקב"ה את הים כל הלילה,וכשעברו בני ישראל את הים ביבשה ומרכבות פרעה נכנסו לים נשף ה' ברוחו והמים חזרו לאיתנם וסוס ורכבו רמה בים כפי שנאמר "נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים".

הקול הנשמע
אנשי סוד אומרים שההולכים בדרך ים סוף שומעים קולות פלאיים מן העבר הרחוק, מהזמן של בקיעת ים סוף מפני שהים נבקע מגערת ה' שגער בים סוף שהתחצף כלפי משה ולא רצה להבקע ואז גער הקב"ה בים ויבשהו. והגערה עדיין מהדהדת ונשמעת וגערת ה' הכתה את גלי הים והם נבקעו "קולות מים רבים אדירים משברי ים" והקולות הללו עדיין מהדהדים בעולם. את הקולות הללו שמע יתרו כפי שנאמר "וישמע יתרו" מה שמועה שמע ובא? שמע קריעת ים סוף !




חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972