חודשי השנה / הקדמה לחודשי השנה / החודשים השמות והשבטים- ג'

החודשים השמות והשבטים- ג'
 

השפעת הלוח העברי

יש מן הדמיון בין זכרון גלות מצרים וזכרון גלות בבל, בשניהם מודגשת המצווה לזכור את נפלאות ה' ובשניהם מובלט הזכרון בסידור החודש, שפירושו לזכור תמיד, במשך כל החודש ו בכל יום מחדש. לעומת זאת מן הראוי לציין את ההבדל הגדול שבין זכרון גלות מצרים וזכרון גלות בבל, ההבדל בתוכן הזכרון הוא כלפי מצרים. התוכן מתייחס ליציאת מצרים, למעשה הגאולה בלבד, בשעה שכלפי בבל התוכן מתייחס להווי חיים שלם. בני ישראל הביאו אתם מגלות בבל לא רק את שמות החודשים, אלא גם אוצרות תורניים גנוזים, עולם מלא וחי. שמות החודשים הבבליים, שמות המזלות, ושמות המלאכים, ואף מנהגים שונים חשובים, ואף המשיכו לחיות בבבל, שם את התלמוד הבבלי. בשעה שממצרים לא העלו אתם שום דבר חיוני, ואף נאסר עליהם לחזור למצרים ולחיות שם. ממצרים התנתקו כליל, בעוד שעם בבל נמשך הקשר. וכך ניכר שהלוח העברי הוא לוח שנתי הבנוי על העלאת זיכרונה של בבל.
כיצד ניתן להבין זאת ?
הסברים שונים ניתנו לשינוי יסודי זה, בתוכם בולט רעיון הזיקה לשרשי העבר החיובי כשהכונה לתקופת האבות שאותה העלו בזיכרונותיהם בעת שישבו בגלות בבל.
בבל היתה גלות ושיבה לשורשים קדומים של תקופת אברהם, אשר יצא מאור כשדים לאחר שנאבק ועשה נפשות על אדמת בבל. בבבל מצאו היהודים את שרשי העבר שנשתבשו במשך הדורות, והם החזירו את אורם , כשבדרך לתיקון העולם טיהרו אותם מסילופי הדורות וקידשו אותם כמנהגי האבות.
תקופת אברהם בבבל טָהרה הודות לגלות בבל בה ישבו היהודים, הם שהעלו את הניצוצות הקדושים שהשאיר שם אב האומה, כשעל פי תפיסת עולמו גייר ועשה נפשות רבות לידיעת ה'. (לנושא זה, ראה ספרי על השופט הקדום בישראל בהוצאת החברה לחקר המקרא).
מהיום שיצא אברהם מבבל נשתכחה אמונתו, בקרב תושבי בבל, אך עדיין נשארו בה ניצוצות רחוקים טהורים וטובים, אשר על כן הוגלו בני ישראל במיוחד לשם, למקום ממנו באו, כדי להוציא משם את הניצוצות הקדושים, ובתוכם שמות החודשים, המזלות, והמלאכים ולצרפם אליהם.
כשחודש תשרי ביניהם - כחלון בזמן, ממנו משקיף אלוקים על בני אדם, ובני האדם מפשפשים במעשיהם.










חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972