תפילות החודש
 


רבים הם הימים שבהם אנו עוסקים בחודש בהקשר לתפילות ולנוהגי תפילות.
המנהגים לפרסום החודש והלוח התבטלו מאליהם, עם קביעת כללי הלוח החשבוני על ידי הלל האחרון, אך בכל זאת השתמרו עד היום בתפילות במנהגים ובסמלים.
הימים הקשורים בחודש הם ביסודם ארבעה:
שבת מברכים, ראש-חודש -יום אחד או שניים, ליל קידוש הלבנה, ויום כיפור קטן.


שבת מברכים ומוסף לראש חודש

ברכת החודש, וקידוש החודש, הם שני מונחים יסודיים המלווים את כל ענייני החודש. מברכים ומקדשים אותו כשם שהקב"ה בירך את השבת וקידשו, ולכן גם אנו מקדימים את ברכתו בשבת שלפני יום הקדשתו, בראש חודש גופא. שעיקר כוונתנו בברכת החודש הוא להודיע ברבים ובפרסום רב על זמנו של ראש חודש, לצרכים חיוניים והלכתיים. להיזהר בו במה שתלוי בו, כדי שיידעו כולם לשמור על המצוות והמנהגים הקשורים בחודש.
בשבת מברכים מכריזים על היום של ראש חודש בלקיחת ספר תורה, להודיע שהיום נקבע בסמכות התורה ואין לערער עליו ולהתנגד לו, בשום אופן. ולקיים את הנאמר על החודשים והחגים "אשר תקראו אותם במועדם" כלומר באיזה יום מן השבוע שיחליטו עליו להתאסף למקראי קודש לקדש אותו ולקריאה בדברי קודש (ראה רמב"ן ויקרא כג) בימי רב האי גאון היה מנהג לעלות בכל שנה בעצרת להר הזיתים ולהכריז על ימי החגים שבכל השנה, ומזה גם התקבל המנהג הארץ ישראלי לשלוח לוחות שנה מן הארץ לגלויות.
ומכאן גם מקור המנהג המקובל, להודיע בשעת ברכת החודש אימתי יהיה מולד הלבנה, כי עיקרו של החודש מתייחס לחידושה של הלבנה (ראה שער אפרים, שער י').
תפילות ר"ח דומות בתוכנן לתפילות החגים. הלל (חצי), יעלה ויבוא, מוספים וכו'.
בר"ח אומרים חצי הלל ומדלגים על המזמורים "לא לנו" ו"אהבתי", משום שאין איסור מלאכה מן התורה בר"ח.
רמז לאמירת הלל בר"ח נמצא במזמור הסיום של תהילים "הללויה הללו אל בקדשו" שיש בו י"ב פעמים "הללו" לי"ב חודשים שאותם מקדשים בקדושתו של הקב"ה ואנו כופלים "כל הנשמה תהלל י-ה" בשביל שנה מעוברת שיש בה י"ג חודשים.

מוסף ראש חודש
הברכה האמצעית של מוסף בראש חודש, נאמרת במנהגים שלנו בשתי נוסחאות
אחת לימות החול, המתחילה במילים "ראשי חודשים לעמך נתת" ואחת לשבת ראש
חודש - "אתה יצרת עולמך מקדם", כפילות נוסח שלא נמצא בשאר המועדים.
הנוסח "אתה יצרת" מכוון כנראה לזיהוי של שבת וחודש במקראי קודש הקשורים לבריאת העולם, שכן שניהם תוצאה של ששת ימי הבריאה.
נוסח הבקשות של תפילת מוסף ר"ח, מכיל י"ב לשונות של ברכה:
לטובה ולברכה, לששון ולשמחה, לישועה ולנחמה, לפרנסה ולכלכלה, לחיים ולשלום, למחילת חטא ולסליחת עוון, - כנגד י"ב חודשי השנה ובשנה מעוברת שבה י"ג חודשים
מוסיפים למענו, ולכפרת פשע.
אנשי ח"ן רואים בביטוים הללו את התוכן הייעודי שלכל חודש וחודש, בלא לפרט את ההתייחסות לחודש מסויים.
כדי לשוות לתפילת מוסף של ר"ח אופי של חג - נתקבל המנהג של חליצת התפילין לפני תפילת מוסף.
לפי המסורת של אנשי ח"ן, מקבל היהודי נשמה יתירה גם בר"ח והיא מופיעה בעת אמירת הקדושה שבמוסף ראש-חודש.




קדוש לבנה
נוהגים לקדש את הלבנה מיום ג' בחודש עד יום ט"ו שהוא יום מילוי פגימתה.
ורצוי לקדשה במוצאי שבת כשהוא מבושם, לאחר שבירך על הבשמים ובכלים נאים
היינו בלבושי שבת. ובעת קידוש הלבנה, מבקשים ומתפללים בשירה ובריקוד
להתחדשות שניהם - ישראל והלבנה.
הנשים אינן מקדשות את הלבנה אע"פ שמשתתפות בשאר מצוות החודש, מפני
שלדעת אנשי ח"ן, לנשים היה חלק בפגימת הלבנה (של"ה שער האותיות).
ייתכן שאי-השתתפותן נובעת מהאופי המחתרתי - צבאי שקידוש הלבנה קיבל בימי המרד
של ר' עקיבא ותלמידיו לסמל את התחדשות ישראל.

יום כיפור קטן
כפי שאמרנו רואים אנשי ח"ן את ראש החודש עצמו כעין ראש השנה קטן.
ובברכת החודש- בשבת מברכים- מתפללים "שתחדש עלינו את החודש הזה לטובה
ולברכה וכו'..." והמסורת אומרת שכשם שבראש השנה דנים כל באי עולם, כך בראש
חודש, דן הקב"ה את יצוריו לפי מעשיהם בחודש שעבר. וכשם שנוהגים בראש השנה
לערוך תפילת "תשליך" ולנער את הרע על שפת הנהר, כך נוהגים בעת קידוש הלבנה
לנער את שולי הבגד, ולערוך "תשליך של ראש-חודש" להתנער מכל חטא ועבירה
שדבקו באדם במרוצת החודש שעבר, כדי שייכנס לחודש הבא בקדושה ובטהרה.
משום כך נהגו אנשי ח'ן להתענות בערב ר"ח, ולערוך בו "סדר יום כיפור קטן" עם
וידויים, תפילות וסליחות מיוחדות לתשובה ולכפרה ולכיסופי גאולה תיקון והתחדשות.

הושענא רבה - מבחן הלבנה
בולטת במיוחד ההתייחסות ללבנה בראש השנה בשם ב"כסה" ובליל הושענא רבה שבה יוצאת הלבנה לתפילה עם כל הנשמות (ספר חסידים, סי' תתש"ג).
אנשי ח"ן מייחסים ללבנה את כל שפע האורות והכוחות של הספירות ותמיד עיני ה' והשגחתו בה (זוהר, ח"א קצט).





חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972