פרשת נח
 

תיאורים ותארים מוגזמים

"נח איש צדיק תמים היה בדורותיו" (בראשית ו:ט)

הפרשנים מפרשים את המלה "בדורותיו" בשני אופנים. ווכך אומר רש"י (בראשית ו:ט): "יש מרבותינו דורשים אותו לשבח: כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר; ויש שדורשים אותו לגנאי: לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום".

סיפור חסידי אחד מספר על איש החברא קדישא, שבאחד הלילות שמע נקישות על אחת המצבות. הוא סיפר זאת לחבריו, אך הם לא האמינו לו. ובכל זאת, בלילה שלאחר מכן באו עמו כמה אנשים אל בית העלמין – וגם הם שמעו את הקולות הללו. הם קראו לרבי שלהם וכולם ביחד, עם נרות בידיהם, הלכו עמו אל הקבר. שם הם מצאו את חברם המנוח ברוך, פטיש ואזמל בידו, מכה בעוז על המצבה שעל קברו.

"ברוך!" קראו כולם, "הלוא קברנו אותך בשבוע שעבר! מה אתה עושה פה?"

ברוך הרים אליהם זוג עיניים ריקות, חסרות חיים. "כשהגעתי לשמים", אמר, "שאלו אותי המלאכים מי אני ומה עשיתי עלי אדמות. אמרתי להם שהכל כתוב על המצבה שיקיריי ואוהביי
הציבו על קברי.

"אחד המלאכים קרא בקול: 'ר' ברוך ירא שמים, יודע ספר ובעל צדקה'. ובכן, המלאכים לקחו אותי למדור בגן עדן שבו יושבים יראי השמים – אבל הם גילו שאני לא מתאים לשם. אז הם לקחו אותי למדור הלמדנים, אבל גילו שגם לשם אני לא מתאים. לבסוף הם לקחו אותי למדור של האנשים שהרבו בצדקה, וגילו שהצדקה שחילקתי בימי חיי הייתה דלה ומעטה. הוחלט, אם כן, שאני חייב לרדת לבית הקברות ולמחוק את הכתובת שעל המצבה, כיוון שהאנשים שאהבו אותי הגזימו בתיאור תכונותיי הטובות. אז זה מה שאני עושה פה".

"אהא!" קרא הרב, "אני מבין! כל זה נכון גם ביחס לנח. בתורה כתוב, 'נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלקים התהלך נח'; ואולם לאחר מכן, בפרקים ח' ו-ט', מוזכר שמו של נח בלא התארים 'צדיק' ו'תמים' –משום שאחרי שיצא מן התיבה הוא המיט חרפה על עצמו כאשר השתכר ".

ברוך הניח את הפטיש והאזמל שלו ואמר: "נכון, אפילו את הכתובת שעל המצבה של נח צריך היה לשנות. ידידי", הוא הוסיף, "בוודאי תמצאו עוד הרבה מאוד מצבות שצריך לשנות את הכתוב עליהן, אחרי שבשמים מגלים שקרובי המשפחה הגזימו בתיאור מעלותיהם של הנפטרים".



תיבת נח החדשה

"ויאמר אלקים לנח, קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם, והנני משחיתם את הארץ. עשה לך תבת עצי גופר..." (בראשית ו:יג-יד)

לפני שנים אחדות ערכה משלחת של ארכיאולוגים אמריקניים מסע במזרח הקרוב במטרה לגלות את שרידי תיבת נח. המסע לא עלה יפה. כשהם הגיעו לירושלים, בתקווה לגלות אולי שם רמזים כלשהם, הציע להם מישהו להתייעץ עם מנהל מוזיאון הר ציון, בהיותו בקי בתחום העתיקות והידע על העולם העתיק בכלל, וכן מומחה בתחום האתרים הקדושים בארץ הקודש. כאשר הציגו אותם בפניו וסיפרו לו את מטרת בואם, אמר להם המנהל: טוב מאוד, אני מוכן ומזומן להראות לכם את תיבת נח'.

הם פקפקו בדבריו, אבל משהו בהתנהגותו של המנהל שכנע אותם שהוא רציני. הוא אמר להם שהוא מתכוון לקחת אותם למסע בן שלושה ימים, והם הסכימו לבוא עמו. ואולם הוא העמיד להם תנאי אחד: אסור להם לשאול שום שאלה עד תום המסע.

הם קיבלו את התנאי, ולמחרת יצאו אתו אל הגליל. שם הם הגיעו אל יישוב, שבו היו הרבה עולים חדשים שבנו בתים. המקום המה פעילות: אלה ניסרו קורות, אחרים שחיברו את הקורות זו לזו במסמרים, וכו', כך שלקראת השקיעה כבר ניצבו במקום שלדים של כמה מאות בתים. הפועלים סיפרו לארכיאולוגים שהם הגיעו ארצה יום אחד קודם לכן, בספינה שבאה מרומניה ומהונגריה. שם, הם אמרו, הם היו נרדפים ודחויים, ואילו כאן מקבלים את פניהם כבני חורין, והנה הם כבר בונים את בתיהם החדשים.

למחרת הוביל מנהל המוזיאון את הארכיאולוגים אל הנגב, וגם כאן הם ראו מראות דומים: מאות יהודים, שזה עתה הגיעו בספינות ממרוקו ומארצות אחרות, בונים בשמחה את בתיהם החדשים. גם כאן, ביום אחד בלבד הוקם יישוב חדש.

ביום השלישי הביא מנהל המוזיאון את הארכיאולוגים אל פאתי ירושלים, וגם שם הם ראו מראות דומים. רק אז הוא הסביר:

"סיפור תיבת נח הוא לא רק מעשה שהיה בימי קדם; זהו מעשה החוזר ומתרחש גם בימינו-אנו. עולים חדשים מארצות רבות מגיעים הנה. בארצות מוצאם איימו עליהם בהשמדה באותו מבול של חוסר-הומאניות של המאה העשרים, ואילו כיום הם בונים את התיבה החדשה שלהם בארץ ישראל. למה לכם לחפש את שרידיה של תיבת נח? כאן בישראל יש תיבה חדשה, והמאורע ההיסטורי הזה בהחלט יכול להיחשב להמשכו של הסיפור המקראי על תיבת נח. כשם שתיבת נח הצילה את נח ואת בני משפחתו מן המבול כך ייתכן מאוד שהעולים הללו, הבונים לעצמם חברה חדשה על יסוד האידיאלים החברתיים של הנביאים, בונים כעת את התיבה החדשה אשר תציל את האנושות כולה".


תיבת חיינו
"עשה לך..." (בראשית ו:יד)

כל המסופר בתורה יש בו עניין עבורנו לא רק משום שהוא מתאר דברים שהתרחשו בעבר, אלא גם משום שהוא מנבא דברים אשר ישובו ויתרחשו. עוד עתידים לבוא עלינו מבולים וקטסטרופות כלל-אנושיים, ועוד עתידים להיות אנשים צדיקים כנח. ואולם מה מסמלת התיבה עצמה?

הסמליות שבתיבה היא כפולה. זו איננה רק ספינה שבה יכולה האנושות למצוא מקלט, לשוט בעת סערה ולשרוד, אלא זה גם בית הגנזים של התורה. הארון שבו מניחים את ספר התורה עשוי בצורת תיבה. תפקידנו הוא להפוך את כל העולם כולו ל"תיבה" עבור התורה, אשר אם בני האדם ישמעו ויעשו את הכתוב בה, היא תשמור את בני דורנו מכל צרה. בימי נח, תיבת נח היא שהצילה את העולם; ואילו בימינו אנו, ה"תיבה" של התורה יכולה אף היא להציל את העולם כולו.

נח בנה את התיבה במשך מאה ועשרים שנה – שהן ימי שנות חייו של אדם עלי אדמות. דבר זה מלמדנו, שכל עוד האדם חי עליו לעסוק בבניית התיבה שלו – תיבת חייו. רק אם יהפכו חיינו ל"תיבה" עבור התורה נהיה מוגנים מפני הסכנות המאיימות להקיף ולבלוע אותנו.

התיבה עצמה אינה אלא ארון עשוי עץ; רק כאשר מניחים בתוכה את התורה היא נעשית קדושה. כך גם חיינו: הגוף האנושי הוא בסך הכל כלי חומרי; ואולם כאשר אנו ממלאים אותו בקדושה הוא הופך להיות ארון קודש.

העולם מצוי כעת בסכנת מבול של הרס. כדי להציל את האנושות חיוני שמנהיגי העולם יבנו תיבה, אשר תכיל את ההוראות ואת מצוות הצדק והשלום, כפי שמלמד התנ"ך.


אמת ושקר


"מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה, ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה,
שניים שניים באו אל נח אל התיבה, זכר ונקבה, כאשר ציווה אלקים את נח" (בראשית ז:ח-ט)

פסוק זה מלמדנו ששום בעל חיים לא יכול היה להיכנס אל התיבה, אלא אם כן היה לו בן זוג.

המדרש מספר כי השקר ביקש אף הוא להיכנס אל התיבה, ומשום כך הוא חיפש לו בת זוג. בראותו את האמת הולכת בדרכה אל התיבה הוא ביקש להצטרף אליה. הוא אמר: "הבה ניכנס ביחד; את מפורסמת בגללי, ולכן אני בן זוג ראוי לך." האמת הסכימה; ואולם כאשר הם התקרבו אל התיבה החל השקר לחשוש שמא נח לא יקבל אותו, ולכן ביקש מן האמת את אדרתה, כדי שלא יזהו אותו.

"את אינך צריכה אדרת", הוא אמר לאמת, "כיוון שכל אחד יכיר מייד בכך שאת אמת".

האמת הסכימה, ושניהם הוכנסו אל התיבה. אחרי המבול יצא השקר מן התיבה – אך הוא לא השיב לאמת את אדרתה. ומאז ועד היום לובש השקר את אדרתה של האמת, ומשום כך לא פעם קשה לזהות אותו.

נראה שגם המלחמה והשלום נכנסו לתיבת נח בדרך דומה. המלחמה עוטה על עצמה מלבושים של שלום, ומנהיגים רבים מציגים את עצמם כתומכי השלום בעוד שלמעשה הם מתכננים מלחמה. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של אנשים אשר דיברו שלום, אך עשו מלחמה. משום כך בני האדם בכל העולם מבולבלים.

אם איננו רוצים להיות מרומים ולנהות אחרי המנהיגים הלא נכונים, עלינו לדעת להבחין בין הנכון והמזויף, בין האמת והאשליה.





חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972