חודשי השנה / תשרי / צרוף החודש

צרוף החודש
 


צירופו של החודש, ו.ה.י.ה "והיה" בא לרמז, שהאדם ייצא זכאי במשפט והחיים שלו יהיו שמחים, שלפי המסורת אין והיה אלא לשון שמחה. והחודש הזה נקרא בשם שובע שמחות על שם שמחת החגים שבו: ר"ה , יום-כיפור והעיקר סוכות שהוא חג האסיף ושמחת בית השואבה, ועליו כתוב שלש פעמים מצוות שמחה.
הפסוק הרומז על צירופו השמי של החודש תשרי הוא בסופי התיבות של "ויראו אותה שרי פרעה" שהוא שיר שבח לשרה שנפקדה בראש השנה (והנביאה הראשונה עולם) שהולידה וחינכה את עם ישראל שקיבל את התורה, לתיקונו וקיומו של העולם, במערכת הקינאה והאיבה של עמי העולם.
האות של החודש האות למד, עומדת למעלה מכל האותיות כמלך שופט ושוטר, המשגיח על כל יצוריו ושופטם ומענישם. והלמד גם רומזת על מצוות לימוד, שהאדם חייב ללמוד מאירועי השנים, וללמוד תורה שמאורה נברא העולם בר"ה.
אנשי הסוד אומרים שהאות למד שהיא לבו של מלך - האות האמצעית - צירפה אליה את שני המלווים הדיינים, האות ך' והאות מ' לשמש בית דין של צדק כפי שזה רמוז במספרו של שלשת האותיות מ.ל.ך - שהוא צדיק.
חודש תשרי הוא היחיד שאין מברכים אותו בשבת שלפני החודש, חז"ל דרשו זאת ממלת "בכסה" ליום חגנו והמפרשים אומרים שזה מכוון לערבב את השטן ולהעלים ממנו את יום הדין והבעש"ט הקדוש אומר שחודש זה שהוא השביעי בדומה לשבת אינו זקוק שאנו נברך אותו. הקב"ה בכבודו ובעצמו, מברך אותו כמו השבת שהוא היום השביעי, ואת ברכתו בחודש תשרי אנו ממשיכים לכל החודשים.
בעשרת ימי תשובה של חודש תשרי אומרים בתפילת העמידה "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים". אבא זצ"ל הגרש"ד כהנא היה חניך ישיבת וולוזין, כרב בוורשא החסידית קרוב לחמישים שנה התרגל למנהגי חסידים. והוא היה נוהג בשבת נצבים להרים כוסית לחיים ואומר בשבת שלפני ראש חודש תשרי בפרשת ניצבים אומר הקב"ה לישראל "ובחרת בחיים" למען תחיה אתה וזרעך ואנו מקיימים את דבריו. ומודיעים לו שבוחרים בחיים – "לאהבה את ד' אלקיך" , ובלחש מוסיפים ואומרים מה הם החיים שאנו רוצים? הם החיים שאנו מעלים בכל שבת מברכים, והיה אומר את כל נוסח תפלתו של רב "חיים ארוכים, חיים של שלום, חיים של טובה חיים של ברכה וכו' וסיים, קיימנו מצוותיו ובחרנו בחיים, ועכשיו נתפלל שהשי"ת יזכור אותנו לחיים "זכרנו לחיים", לחיים יהודים !
להסברת הרעיון של הימים הנוראים, יש צורך להסביר במה הם שונים מיתר ימי הדין שעליהם נאמר אדם נידון בכל יום בהתאם לאמונה שההשגחה האלוקית היא כללית ופרטית וכל מה שהוא עושה, וכל מה שקורה לכל דבר הכל מידי שמים מתוך ההשגחה הפרטית. השוני הוא בדרך הדין. בדין ההשגחה מתקיימת בכל יום , הדין הוא שמיימי בלי השתתפותו של האדם ואפילו בלי נוכחותו. שונה הדבר בימים הנוראים שבהם מופיע האדם כצד במשפט, מתגונן, מסביר את עצמו וחטאיו, מתוודה, מביע חרטה ומבקש סליחה.
חסד גדול נעשה לאדם בדין של הימים הנוראים שבהם ניתנת אפשרות לאדם להצטדק ואף לקחת סניגור להגנתו והדין הוא דין בנוכחותו ובו הוא מעלה את זכויותיו וכל התוכן של הימים הנוראים והתפילות והנוהגים שבהם, מקורם בדין שמים שמתנהל לפי דרכיהם של בני אדם, בצרכים אנושיים ובטענות ומענות, כשהמגמה העיקרית היא התפייסות הדדית סולחה ותיקון.









חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972