חודשי השנה / תשרי / שמות חודש תשרי

שמות חודש תשרי
 

שמות החודש

הרבה שמות לחודש זה. השם המקראי הוא "החודש השביעי", מפני שהוא השביעי לניסן שהוא ראש חודשים, היוצא מזה שראש השנה בלוח היהודי אינו בהתחלת השנה מה שאין בכל העולם שבו ראש השנה בתחילת השנה, ומדוע ?
מעשה יציאת מצרים הוא החשוב ביותר והוא תחילת השנה כפי שנאמר בתורה "החודש הזה לכם ראש חודשים". "לכם" - כעם מיוחד ולא לעולם כולו המונה לפי הבריאה ולפי התחלת השנה ו"אתם" לפי הגאולה של העולם בסוד "אחרית כראשית".
מספרים שכשבאו לקבוע את החודש הראשון נחלקו הדעות. אנשי סדר טענו שהחודש הראשון שייך לתשרי שהוא ראשית הבריאה וראשית השנה אולם בשמים חשבו אחרת וקבעו את ניסן כחודש הראשון. הסכימו אתם שהחודש הראשון צריך להיות ביום שהעולם נברא - אלא שטענו שניסן עולה עליו מפני שהוא מסמן את יציאת מצרים , והגאולה חשובה יותר מהבריאה מפני שבריאה בזמן שהיא בשיעבוד, וחיה בחשיכה ובאפילה אין לה שום ערך וטעם. ועוד אמרו שכל העולם - השמש והירח והכוכבים , הכל היה קודם הבריאה בכוח אלא שמקודם הבריאה היו בתוך החושך, בתוהו ובוהו, וכשנבראו יצאו מן האפילה לאור ואף בני ישראל כאילו נבראו בניסן שבו יצאו מאפילה לאור גדול.
נשתתקו כל הטענות והסכימו כולם פה אחד לקבל את ניסן כראש וראשון לחודשי השנה וכדי לפייס את אלה שדרשו את הכבוד לתשרי קבעו לו את החודש השביעי שאף הוא נחשב כחודש חשוב ואחרים אף מעלים את השביעי למעלה מן הראשון היות שהשביעיות חביבות לפני הקב"ה ואת יום השביעי בחר לעצמו וקבע לו ברכה מיוחדת ואף קידש אותו כשבת. ומה שהקב"ה עשה ליום השביעי עשה גם לחודש השביעי. וקבעו כחודש הבריאה והתיקון לבריאה כחודש של תשובה וטיהור.
השם העיקרי של החודש הוא תשרי, השם הובא מבבל והוא שם אכדי "תישריתום" שפירושו ראשית שנקלט בתוכנו ונתקדש בקדושת ישראל, כדי לזכור תמיד את שיבת ציון מבבל, החודש נקרא החודש השביעי, שהוא שביעי לניסן, כדי לזכור את גאולת מצרים ונקרא בשם תשרי, לזכור גאולת בבל, כפי שמסביר הרמב"ן בדרשה שלו לראש השנה. אולם יחד עם זה טיהרו אותו ממקורו הבבלי ועטרו אותו בפרפראות של תורה.



תשרי - כרמז לבריאת העולם

יש מפרשים תשרי בהיפוך אותיות, מלשון התחלה בהתאם לתרגום על הפסוק "ראה החילותי - חזי שריתי" דברים ב, ל"א ומוצאים לזה רמז במלה בראשית ברא שהאותיות שלהן הן בא' תשרי, או אב תשרי, סימן לכך שתשרי הוא האב של החודשים
מבחינת חודשי הבריאה ומוסיפים ואומרים שהאותיות של תשרי רומזות על סדר האותיות שעל ידן ברא הקב"ה את עולמו בעשרה מאמרות. מפני שהסדר תש"ר הוא
למעשה הסדר שבו ירדו האותיות מן השמים - והופיעו לפי הקב"ה כמסופר באותיות של רבי עקיבא - והציעו לברוא בהן את העולם שנברא בעשרה מאמרות.
תשרי רומז גם על השירה האלוקית שעל ידה נברא העולם , מתחדש , מתגלגל ומתנועע. ומסתמכים על הפסוק "תשורי מראש אמנה" : הרומז על השירה של צלילי האותיות שהקיפה את העולם בששת ימי בראשית בעשרה מאמרות של שירה, תשר-י ש"השמים מספרים כבוד אל".
ואחרים קושרים את תשרי - למערכת השיפוט של החודש ומפרשים תשרי מלשון "שתי ליה מרא" כרמז לתשובה ומלשון התרה שתשרי ותשבוק (=תעזוב) את חובותינו
(ויק"ר כט) וזהו רמז לסליחה ולכפרה , ובדומה לו אומר בילק"ש תשרי "על שם תשרי ותשבוק כל חובינו" - מלשון התרה ומחילה לכל החטאים שעשינו במשך השנה.
ייתכן שתשרי מלשון תשכון בארמית - מפני שבו בחודש השביעי שהוא חודש
המועדים שוכנת השכינה בעם כפי שאומר התרגום על הפסוק בישעיה יג, יט "ולא
תשכן עד דור ודור" - ולא תשורי עד דור ודור.
יש רואים בשם תשרי - רמז להיטהרות במים מלשון שרה שפירושו טבל, כגון שרה פתו ביין (נזיר יא) להיטבל, ולהתנער מחטאים. בהתאם למאמרו של רבי עקיבא "אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין? מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. ואומר מקוה ישראל ד', מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל (יומא ח, ט)".
בעל אור החיים בפירושו למלה בראשית נותן לתשרי פירוש מיוחד "דע כי אמרו
חז"ל כי האותיות כשהם בדרך ישר א.ב.ג. רומזות על מידת הרחמים וכשהם למפרע על הדרך "תשר" הן רומזות על מידת הדין וזה לך האות חודש תשרי שהוא חדש הדין האותיות שלו למפרע ת.ש,ר רומזת על זמן הדין הגדול אלא שהשם לצד רחמיו שיתף אות אחת משם הרחמים שלו והיא ה"יוד" לרחם בדין , רעיון המוצא לו גם אסמכתא בפסוק "עיני ד' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה" (דברים יא,יב). "בראשית" - אותיות א תשרי (בעל הטורים).
החודש נקרא גם בשם "ירח האיתנים" משום שבו נפקדו ונולדו איתני עולם והם אבות האומה שנקראים בשם איתנים - מלשון הרים ואשכחן - אומר רש"י : דנקראים אבות הרים , כדכתיב שמעו הרים את ריב ה' ובתרגום שמעו אבהתא.
ויש מפרשים איתנים - נחלי מים, נחל איתן, ומסבירים את השם איתנים משום שבחודש זה שבו מתחילים הגשמים לרדת , מתגברים המים בנהרות ואחרים אומרים מפני שבו נחרבו המים מימי המבול. והמים חזרו לאיתניהם.
יש מסבירים את השם איתנים מלשון תנאי ומספרים שבעת בריאת העולם התנה הקב"ה תנאים עם הבריות שיקבלו את התורה ויקיימו המצוות לכשיגיע זמנם.
הסבר זה מתבסס על הפירוש שחז"ל נותנים לפסוק של בקיעת ים סוף וישב הים לאיתנו - לתנאי שהתנה הקב"ה אתו בשעה שנברא שייבקע לפני בני ישראל לכשייצאו ממצרים ויש מסבירים איתנים על שם נהרות משום שבחודש זה מתחילים
הגשמים לרדת ולמלא את הנהרות והנהרות נקראים איתנים, "נחל-איתן" ובראש
חודש שהוא ראש השנה היו משום כך נוהגים ללכת לנחלים ולנהרות להשליך את
העוונות במצולות ים ולהעלות תפילות כפי שעשו הכוהנים והזקנים ליד נחל איתן ששימש כמקום תפילות לקב"ה לכפר על עוונות.


בכסה ליום חגינו
הוסיפו לו לראש חודש זה את השם בכסה, המכוסה "ליום הכסא יבוא ביתו".
"בכסה ליום חגנו" את השם הזה הוסיפו מפני שביום שהוא ראש לשנה החדשה
החודש מתכסה בו מתעלמים ממנו לא שמים אליו לב והוא נעלם כאלמוני. וגם לא
מברכים אותו כדי לערבב את השטן.
ויש אומרים שהשם בכסה מתייחס ללבנה שהיא מכוסה ולא נראית בחג - לא רואים אותה ולא מוצאים אותה.
בדרך כלל נקבעו חגי ישראל בימי מלוי הלבנה ביום ט"ו לחודש או קרוב לו, בשעה שהלבנה מאירה לבני ישראל בכל הדרה ויופיה והיא עגולה כעיגול הרומז על ישראל כעם סגולה. שונה הדבר בחג ראש השנה. ביום זה היא כולה מכוסה והיא כמעט שאיננה וזה בגלל חיבתה לבני ישראל שהיא הסמל שלו שעימו היא מזדהה.
במשפט של מעלה נוהגים לקרוא כעדים את השמש והלבנה, השמש הרואה כל
מה שנעשה ביום והלבנה הרואה כל מה שנעשה בלילה ועדותה של הלבנה חשובה
מאד מפני שבדרך כלל עושים אנשים את עוונותיהם בלילה בשעה שבני אדם ישנים
ולא רואים והיא היחידה הרואה ויודעת.
ומספרים שהרבה פעמים קראו את הלבנה להעיד במשפטים והיא לא הופיעה.
הלכו וחיפשו אותה בכל מסלולי השמים ולא מצאו אותה - היא נעלמה בתוך המסלולים. חקרו ומצאו שבכל ראש השנה היא נעלמת ומתכסה וכששאלו אותה למה היא נעלמת בראש השנה ולא באה להעיד? ענתה ואמרה שהיא כרתה אחווה עם יעקב ובניו ועליה לשמור על הברית ולא לגרום, חלילה, שום צער ונזק לבניו של יעקב ואין ברצונה להעיד כנגדם והיא מתכסה ביום זה. ויש אומרים שקוראים לו בשם הכסה - המכוסה היות שכל המשפט השמיימי והדין הכל מכוסה ונסתר ובכל זאת אנו מתייחסים אליו כאל חג היות שבטוחים בחסדי ה' בכסה ליום חגנו.




חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972