|
שנת שבתון מוכרחת היא לאומה ולארץ שנת שקט ושלווה, באין נוגש ורודה.. "לא יגש את רעהו ואת אחיו, כי קרא שמיטה לה'" (דברים ט"ו, ב'). שנת שיוויון ומרגוע, התפשטות הנשמה בהרחבתה אל היושר האלוהי, המכלכל חיים בחסד. אין רכוש פרטי מסויים ולא זכות קפדנית, ושלום אלוהי שורר על כל אשר נשמה באפו… אין חילול קודש של קפדנות רכוש פרטי בכל תוצאות יבולה של שנה זו, וחמדת העושר, המתגרה על ידי המסחר, משתכחת. "לאכלה" ולא לסחורה". עין טובה והוקרה נאמנה באה לכל ברכת ה' אשר בפרי הארץ. "לאכלה" – ולא להפסד". (פסחים נב ע"ב: שאסור להפסיד פרי הראוי לאכילה). האדם חוזר אל טבעו הרענן, עד אשר לא יצטרך לרפואות למחלות, שהן באות ברובן על ידי הריסת (שיווי) המשקל של החיים בהתרחקם מטהרת הטבע".
|