|
לדעת ספר החינוך נועדה המצווה להזכירנו שהקב"ה הוא בורא העולם והוא אדוניו האמיתי:
"משורשי המצוות לקבוע מלבינו ולצייר ציור חזק במחשבתנו עניין חדוש העולם [ע"י הקב"ה] כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, וביום השביעי שלא ברא דבר, הכתיב מנוחה על עצמו. ולמען הסיר ולעקור ולשרש מרעיוננו דבר, הכתיב מנוחה על עצמו. ולמען הסיר ולעקור ולשרש מרעיוננו דבר הקדמות [רעיון קיום העולם מאז ומעולם, שכביכול לא בראו הבורא] אשר יאמינו הכופרים בתורה ובו יהרסו כל פנותיה ויפרצו חומותיה, באה חובה עלינו למנות שש שנים ולשבות בשביעית ובכן לא תפרד לעולם העניין מבין עינינו תמיד, והוא כענין שאנו מונין ימי השבוע בששת ימי עבודה ויום מנוחה. ולכן צוה, ברוך הוא, להפקיר כל מה שתוציא הארץ בשנה זו, מלבד השביתה בה, כדי שיזכור האדם כי הארץ שמוציאה אליו הפירות בכל שנה ושעה, לא בכחה וסגולתה תוציא אותם, כי יש אדון עליה ועל אדוניה, וכשהוא חפץ הוא מצווה עליו להפקירם…" ("ספר החינוך" מצווה סט).
|
