הקהל / עטרה ליושנה / ההתעוררות למען מצוות הקהל ועשיית זכר לה - ג'

ההתעוררות למען מצוות הקהל ועשיית זכר לה - ג'
 

הרב ש.ד. כהנא: שיכניסו הכל בלבם חשקה של תורה

וחכם אחר, הרב ש"ד כהנא, מחזק אף הוא את ידי המתכננים והיוזמים לעשות זכר הקהל ולדעתו "רחש לבם דבר טוב":

"...הארכנו בדברינו כדי לברר שהטעמים מבחינת ההלכה כדי לפטור המצווה החביבה הזאת... (של הקהל) בזמננו ולחוש גם לעשות זכר-אינם מספיקים... והנה נמצאים תלמידי חכמים המערערים על "זכר למקדש" זה וחוששים שמתיקון זה תצא תקלה שאי אפשר לראותה מראש. וכבר גילה דעתו הרב הראשי הגרי"א הרצוג שליט"א, מרא דא"י, לביטול החששות, בטוב טעם".
"לכן רחש לבם דבר טוב אותם היוזמים לעשות זכר להקהל, שזכו לעמוד על דעתו של רבינו האדר"ת לאחר ארבעים שנה... ובכינוס זה יקויימו דברי "החינוך": בטעם מצווה זו, שיכניסו הכל בלבם חשקה של תורה ויזכו לטוב וישמח אלקים במעשיהם".


תשי'ג – מעמד הקהל הראשון במדינת ישראל העצמאית

מעמד "זכר הקהל" הראשון לאחר קום המדינה התקיים בשנת תשי"ג. הרב הראשי עוזיאל קרא אז לבני העם בארץ ובתפוצות:

"התקהלו בהמוניכם האנשים והנשים והטף ביום "זכר מצוות הקהל" זה. גילו ושמחו בה' צבאות קדוש ישראל וגואלו שהחיינו וקיימנו והגיענו ליום זה ולזמן הזה. ומהרה תחזינה עינינו בירושלים הבנויה וכסא בית דוד נכון בתוכה ובבנין אפריון ואריאל ונקיים מצות הקהל בשלמותה וברוב חדוה, במהרה בימינו אמן".
"מעמד זה חשוב במיוחד משום ש"בשנה זאת שהיא מועד שנת השמיטה זכינו בחסד ה' עלינו הגדול להיות בני חורין מכל ממשלה ושבט נוגש של ממשלה זרה, והננו יושבים בארצנו תחת חסות ממשלת ישראל ודגל ישראל המפואר ועינינו רואות ולבנו מלא שמחה וחדוה בכנוס גלויות ישראל מכל פזוריהם ומתישבים בארץ ברוכה זאת אשר הנחיל ה' לאבותינו ולנו כאמור בתורת קדשו: "והביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשת והיטיבך והרבך מאבותיך"


נכד האדר'ת: כולם יבואו אלינו אם נקרא בשם ה'
עורך "קובץ הקהל" הרב בנימין רבינוביץ' תאומים (נכדו של האדר"ת) מבסס את חשיבות קיום "זכר הקהל" לאחר קום המדינה, על שתי סיבות עיקריות:

א. "... ביחוד עתה אחרי השבר הנורא אשר השברנו, שבר גדול מני ים שלא היה דוגמתו מיום היות אדם על הארץ... ושליש האומה, מבחר בניה, סלתה ושמנה, על מרבית גאוניה וצדיקיה, קדושיה וטהוריה, הובלו כצאן לטבח ונשרפו לאפר כדומן על פני השדה... עתה אחרי אשר הפך ד' את ארצנו, ארץ חמדה באופן מאוים ונורא למרכז חיי ישראל, למקום אשר רק ממנו תקווה לחיי טוהר וקדושה של תורה ומצוות... עתה הגיעה העת להרים את קול התורה בתוכה ברמה, בעוז וקוממיות".
ב. "... קמו גואלים למצווה זו, שיש בכוחה להשיב רבים תועים על מחנה ישראל, אל מקור בית חייהם, אל ה'... אדירה תקוותנו, שגם רבים מן המנהיגים עוד יתבוננו בינה באחרית הימים האלה ויבינו, שהכפירה אוכלת את עצמה והיא מתנוונת והולכת, בהיות יד ההשגחה בה למעטה ולהמעיטה וכל דרך סוטה מדרך התורה והמצוות בישראל לא תצלח... עלינו רק להתאושש ולהתעודד, ולא להתבטל מהם ומהמונם... וכולם כולם עד אחד אלינו יבואו, אם רק נקום לקרוא בשם ה', השכם והערב לקרוא: "מי לה' אלינו!" – בקריאתו של משה רבנו ביום חטא העגל. וכל הזדמנות לא נחמיץ לקרוא את הקריאה הזאת.
אחת ההזדמנויות היא גם בחידוש הזכר למצות הקהל. בידינו להעלות את המעמד הזה של קריאת פרשת הקהל למעמד נהדר ונשגב נאדר בקודש, כתכליתה של מצווה זו... לאחד את כל בית ישראל מסביב להר ה' מקום בית חיינו לעולמי עד..." (שם).


המתנגדים: לא איכשר דרא
אבל קמו גם רבנים שהתנגדו להנהגת המסורת החדשה-ישנה. התנגדותם לא התבססה על טעמים הלכתיים מובהקים אלא נבעה מסירוב לעצם החידוש. הם אמרו שאין לחדש מנהג שלא עשו זאת אבותינו עד עכשיו והוסיפו "לא איכשר דרא". אולם הציבור בכללו ראה את מעשה ה"זכר להקהל" כדבר שאבותיו הניחו לו מקום להתגדר בו". הדור ראה את עצמו מוכשר למעמד של "זכר הקהל".
מיד לאחר קום המדינה ושיחרור ירושלים והר ציון, קיבל עליו משרד הדתות של ממשלת ישראל את הטיפול ב"זכר הקהל", וזאת כדי לשוות לו אופי ממלכתי ומגמה חינוכית המתאימה לדור. לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים העתיקה, גבר הצורך ב"זכר להקהל" והוא הופך להיות מסורת של ממש. פרסום זה משתלב אף הוא במגמה להביא את תודעת הקהל לבני הארץ וליהודים בתפוצות.
(על הנהגות "זכר הקהל", סדרי הלימוד ועוד ראה: פרק י' עטרה ליושנה עכשיו)






חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972