חודשי השנה / אייר / שבט החודש

שבט החודש
 


לפי הסדר של חניית בני ישראל במדבר, שהוא הסדר של פני השמים ורזי העתים, משמש יששכר שבני שבטו יודעי בינה הם. והוא כשבט של אנשי בינה ("יודעי בינה לעתים") מלווה את שבט יהודה שהוא שבט המלכות, לנהל את העם בבינה כפי שנאמר "ונתת עליו... רוח חכמה ובינה" (ישעיה יא.ב). השלטון כחו וגבורתו בבינה כפי שנאמר, "אני בינה לי גבורה" (משלי ח. יד). על הפסוק "יששכר חמור גרם" אומרים חז"ל כשם שהחמור טוען את המשא כך יששכר טוען את התורה (ב"ר צט) ולא נמצא תלמיד חכם מורה הוראה אלא או משבט לוי או משבט יששכר (יומא כו). ומספרים ששתי מאות ראשי סנהדראות היה יששכר מעמיד וכל אחיהם מסכימים הלכה על פיהם (בר"ר עב). דורשי רשומות אומרים שעל המפה של יששכר היו מצויירים השמש והירח (ילקוט שמעוני), היום והלילה לסמל את האור והחושך ששלטו בעולם בערבוביה עד שנתגלה האור השלם של התורה בחודש סיון הבא אחריו.
יששכר שהוא היודע בינה הוביל את בני ישראל בצאתם ממצרים ביחד עם זבולון, שותפו למעמד של הר סיני להתגלות האור הגדול והוא גם כיודע בינה ריפא אותם והכשירם למעמד הגדול, ריפא אותם ממחלות הגוף, מכל תחלואיהם הגופניים והמומים שנלקו בהם בעינויים שבמחנות העבודה וההשמדה וריפא אותם ממחלות הנפש מתחלואיהם הנפשיים מרגשי עבדות ושיעבוד, זקף את קומתם והרים את רוחם אל אלקי אבותיהם לקבל את תורתו והוא ריפא אותם בחודש שקרא אותו בשם אייר כדי להדגיש לכולם שלא מזל החודש הוא הרופא אלא ה', "אני ה' רופאך" והוא רק שליחו בלבד והוא הוא שהוציא את החמה באור מיוחד לרפא אותם מתחלואיהם ולהכשירם לקבלת התורה (ראה לעיל בפירוש כפי שרמוז בשם אייר).
יש מספרים שיהודה בחר לו את יששכר כשכנו וכסגנו מפני שיששכר היה איש יודע בינה לעתים והיה בקי בשבילי הרקיע וידע את סודות הזמנים, החדשים, המזלות, אותות השמים והחוקים לזמנים ולמועדים.
ומספרים שבשעה שקבעו את ניסן ויהודה למלך החדשים והמזלות, שמח יהודה על הבחירה והכבוד שזכה לו והודה לאלו שבחרו בו. יחד עם זה אמר להם שהוא חושש לסמוך על דעתו שמא חלילה יטעה בגלל טרדותיו הממלכתיות והציבוריות ולא ילין דיו בעומקה של תורה ויטעה אחרים, וביקש משום כך למסור את התפקיד של קביעת הזמנים והמועדים לאחרים שיתמסרו כולם לזה. דחו את בקשתו ואמרו לו שהבחירה שלו נעשתה בכוונה ומתוך חישובים רבים ואמרו לו שהתפקיד הזה חשוב לאיחודו של העם כולו והוא כמלך צריך לשמור עליו. הוסיפו ואמרו לו שאם חלילה יקרה ויטעה אין בכך כלום, היות שבשמים הסכימו להעביר את הסמכות אליו אפילו אם יטעה והראו לו את הכתוב בתורה "אשר תקראו אותם", אתם בלי ו', כאילו כתוב אתם שאתם תקראו אותו, אפילו מוטעין.
נאות יהודה כמלך ונשיא וקיבל את התפקיד והיה מאד זהיר שלא לטעות חלילה וחיפש לו יועץ יודע בינה וחשבונות שיעמוד לימינו וימצא את יששכר בקי בשבילי השמים והחשבונות וביקש לקבוע אותו לידו כחודש השני לו לניסן וכל השבטים הסכימו לבחירה וסמכו את ידיהם עליו. ויששכר נקבע כשבט החודש השני אחרי יהודה. ויששכר נשאר נאמן לשליחותו ועוסק בחישובי חשבונות והוא אף יעץ להלל, הנשיא האחרון מבני בניו של יהודה שתי מאות בשנים אחרי החורבן ושנשיאותו נתבטלה בשיעבוד מלכות, לוותר על קביעת הזמנים לפי ראיית הלבנה ולקבל את סדר החשבונות שלו בחישובי החודשים והמועדים ולקבעם לדורות הבאים עד כי יבוא שילה ויחדש את המלכות והנשיאות והקידוש על פי ראייה. נענה הלל הנשיא האחרון בישראל להצעת יששכר וקבע את הזמנים והמועדים לדורות הבאים וקידשם לעתיד ועל חשבונו נשען כל בית ישראל עד היום, בסמכותו של הנשיא מבית יהודה.



שבט יששכר

יששכר שהוא יודע בינה לעתים יודע את כל העתים, זמני חגים ומועדים ואף זמני שיעבוד וגאולה והוא היחיד היודע לחשב את הקץ – אלא כאיש יודע בינה אינו מגלה מה שאין צורך לגלות. רק דבר אחד גילה לנו כדי שלא נתייאש מהגאולה והוא שהוא הולך קמעה קמעה, לאט לאט, ונוסע על "חמורו" והוא עלול להתמהמה – אבל בטוח שיבוא.
אנשי סוד אומרים שזהו הטעם למה שקבעו את החמור ההולך לאט לאט כסמלו של יששכר. כחמור גרם. האם חמור הוא יששכר? האם אפשר לומר אפילו על דרך משל על יששכר שהוא יודע תורה ובינה שהוא חמור גרם חלילה? אלא שהוא כיודע "עתים לבינה" עשה במדויק את חשבונו של הקץ ונושא עליו את המשיח לאט לאט, לא ברכב ולא בסוסים אלא כעני על גב חמור. אולם זמנו של יששכר זהו זמנו לפי חישוב הקץ "בעתו" בין שבני ישראל יעשו תשובה בין שלא יעשו תשובה. אבל הזמן הזה עלול להשתנות אם בני ישראל יתעוררו מכוח עצמם וישובו לאביהם כשבשמיים ואז תקדים הגאולה לבוא לפני זמנה.
יששכר, כותבים בשתי שין וקוראים בשין אחת. ומדוע? יש אומרים שכותבים בשתי שינין היות שלאה אמנו קראה לו בשתי שין לרמז שהוא נולד לדעתה בזכות "כי שכר שכרתיך" בשכר כפול, ויש אומרים שהוא קראה לו בשתי שין, אחת בשביל "שנתן אלקים את שכרי" ואחת בשביל שכר הדודאים והיות ששכר הדודאים הוא לשון גנאי, מתעלמים ממנו וקוראים לו רק ישכר בשין אחת.
ויש אומרים שהעניקה לו שכר כפול, בשתי שין, אחת בשביל זכותו כראש שבט ושנית בשביל שבחר להקדיש חייו כיודעי בינה לתורה. ולמה קוראים בשין אחת, מפני שישכר מסר מצדו את השכר של לימוד תורה לזבולון שתמך בו ואיפשר לו להתמסר ללימוד התורה בהתאם להסכם שהיה ביניהם. כפיי שזה רמוז בברכתו אומרים ששין אחת נלקחה משמו של יששכר היות שהוא מסרה ליוב בנו שהתקרב לעובדי אלילים (יוב הוא שם אלילי) וקראו בשם ישוב כדי להושיבו לתורת אבות. ומשום כך יש שקוראים בתורה את השם יששכר בשתי שינין עד לפרשת פינחס בה קוראים ליוב בשם ישוב.
העובדה שיששכר שבטו של החודש נכתב בשתי שין והשם אייר של החודש בשתי יודין משכה את תשומת לבם של בעלי אגדה והם מעלים רעיונות רבים על הקשר שביניהן. ביסודם של כל ההסברים מתבלט הרעיון שבני יששכר יודעי בינה קולטים בתוכם בשמם "יש–שכר" את הש"י עולמות שהקב"ה הבטיח להנחיל לבניו ולהפכם ליש מציאותי. לתקן את יום השישי של ששת ימי המעשה שבו נברא אדם הראשון ופגם בחטא של עץ הדעת, את ה"טוב מאוד" של העולם שאברהם נועד לתקנו בחזרה בתהליך העתים של ששת אלפי השנים המובילים לאלף השביעי של ימות המשיח להחזיר עטרה ליושנה, אחרית כראשית בכיוון הדרך של בני יששכר יודעי בינה לעתים המעמיקים חקר בהבנת העיתים של ראשית צמיחת גאולתנו.
נפלאים הם הסיפורים שלהם ונקדיש להם ספר תיקון מיוחד לחודש אייר – לחג העצמאות ושחרור ירושלים.
המעמיקים בסודות בינת העתים קושרים את שתי ה"שין" של יששכר לשתי ה"יודין" של חודש אייר וכותרים את כתר הגאולה לחודש אייר בשש מאות ועשרים האותיות של עשרת הדיברות ושש מאות ועשרים מצוות התורה שהם כתרו של הקב"ה בעולמו ומעלים סיפורים נפלאים על השש מאות ועשרים של שתי השין ושתי היודין שהן תרי"ג מצוות מן התורה ושבע מדברי סופרים או תרי"ג של בני ישראל ושבע של בני נח – העולם כולו. במשנתו של רבי מוטילה מסמל הכתר את שני העדיים שהניחו מלאכי השרת על ראשם של בני ישראל במועד מתן תורה ושעתיד הקב"ה להנחיל כפל ש"י עולמות לצדיקיו המתקנים את עולמו. יודעי בינה קושרים את יום חג העצמאות שחל ביום ה' לחודש ביום ו', עם רזי האותיות של ב,ה,ו, הרומזים במספרם י"ג על היום שבו יהיה ה' אחד ושמו אחד, שהן גם מידותיו של הקב"ה ושל התורה.







חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972