חודשי השנה / אייר / מועדי החודש

מועדי החודש
 

פסח שני כרמז להמשך הגאולה

חודש אייר שימש בכל העתים ובכל הזמנים במהותו כחודש של גאולה ותיקון בגלל מעשה הריפוי שבגאולת מצרים ובגלל המצווה של פסח שני – הרומזת על הגאולה הסופית שעליה שרים בשירת הקדושה "והוא ישמיענו ברחמיו שנית". בבית מדרשו של רבי מוטולה המקובל היו שואלים למה לא קבעה התורה יום שני לכל החגים רק לפסח לבד, ולמה קבעה אותו התורה בחודש אייר ולא בחודש אחר? ורבי מוטולה היה עונה שפסח שני בא ללמד ליהודי ששערי הגאולה והשיבה לארץ פתוחים תמיד ולא קשורים דווקא ליום הפסח של יציאת מצרים ולרמז על ערכו המיוחד של חודש אייר שהוא חודש של ריפוי הנפש והגוף שהוא תנאי ראשון לגאולה וקבלת תורה. ובניסוח אחר הוסיף ואמר שפסח שני של אייר שהוא חודש הזיו, האור והריפוי והתיקון משלים בסודם של "יודעי בינה" ושבט יששכר את הגאולה של פסח ראשון.
חזקיהו המלך שדבק בה' ולא סר מאחריו ושמר מצוותיו הצליח לרפא את העם מדרכיו האליליות ואמונותיו התפלות ולחנכו בדרכי ה' והוא גם ערך את החודש אייר שהוא חודש הריפוי לעלות לירושלים ברב עם לעשות את הפסח ולחג את חג הגאולה (דברה"י ב. ל,ב).
שבי ציון שקבעו את ירושלים כמחוז חפצם וקבעוה למרכז העם ולב האומה עשו הרבה לבניינה של ירושלים, סידרו בה מעשרות, שיכנו שם בני אדם והקימו את חומותיה דלתיה ושעריה ערכו חג גדול "דלא למספד ביה" ביום ז' באייר יום שחנכו חומות ירושלים "חנוכת שור ירושלים" בסגנונה של מגילת תענית פ' ב. לאמיתו של דבר נשלמה החומה בכ"ה באלול ולמה חיכו חצי שנה לסדר את חג חנוכת החומות? אומרים אנשי סוד שחיכו לתיקון הנפש, להתעוררות האור הפנימי הנובע מזיו השכינה של חודש אייר שהוא חודש התיקון והריפוי ממומים ויצרים.
יום י"ז אייר שימש בבית החשמונאים כיום של גאולה וקבעו בו חג גאולתי כפול כזכר לכבוש מצודת אקרא בירושלים וגירוש היוונים מירושלים וכיום ביטול העטרות שהיו תולים בשירה וזימרה על פתחי החצרות וכותבין על קרן של שור שאין לבעליהן חלק באלקי ישראל.



טבריה, מירון ושמואל הנביא

במאות האחרונות, החל מימי הרמב"ן שהתמסר למצוות יישוב הארץ נהגו אנשי הארץ ועולי הרגל לערך בחודש אייר שלוש חגיגות בתהלוכות המוניות עם ספרי תורה, שירה וזימרה ורוב עם במידה שהשלטונות הערבים לא הפריעו. החגיגות התקיימו בי"ד באייר בטבריה ליד קברו של ר' מאיר בעל הנס, בי"ח באייר ליד קברו של הרשב"י במירון ובכ"ח באייר ליד קברו של שמואל הנביא בנבי סמואל.
יש קושרים את החגיגות הללו עם הנוהג לעלות לא"י לטבריה ולפסח שני, שקיבלו עליהם יהודי סוריה ובבל. לא עלו לפסח ראשון היות שאת הפסח מחוסר קרבן פסח חגגו כל איש כמלך בביתו בחיק משפחתו ואחרי הפסח התארגנו בשיירות לעלות לא"י כשהתכנית היתה להגיע לטבריה, מקום מושב הסנהדרין האחרון לפסח שני בי"ד באייר ולהמשיך משם בשיירות דרך כל המקומות הקדושים וההיסטוריים עד להר ציון בחג השבועות והיו להם לשיירות העולים תכנית מסודרת בדרכי הגליל והשפלה עד לירושלים ויהודי הארץ ערכו לעידוד עלייתם שלש תכניות חגיגיות המוניות בהתאם למסורת המקומית לקבל אותם באהבה וחדוה ורוממות הנפש והחגיגות הללו נערכו באותם שלושת המקומות בכל הזמנים שאפשרו להם וכולם התקשרו בסוד הפסח השני עם תקוות הגאולה שמצוות פסח שני סימלה למענם. בדורות האחרונים סגרו השלטונות המוסלמים את קברו של שמואל וקבר דוד לפני עולי רגל והחגיגות נערכו בעיקר בטבריה ומרון. מבחינה זאת אפשר להתייחס לכל החגיגות שהיו עורכים בחודש אייר כחגיגות של גאולה שחודש אייר כחודש של ריפוי ותיקון מוביל אליהן.
ליד ההסבר הכללי של פסח שני שהטביע חותמו על כל תכנית העליה, התבלטו בכל מקום מוטיבים מיוחדים בהתאם לאופיו של הצדיק שליד קברו ערכו את ההילולא. מבחינה זאת התבלטה העליה למירון לקברו של הרשב"י כעליה שסימלה את כיסופי הגאולה ואורה הנסתר העתיד להתגלות בחודש האורות והזיו (ראה על מירון).



ר' מאיר בעל הנס, ומירון
החגיגה הראשונה של עולי הרגל נערכה ביום י"ד באייר בטבריה בשירה וזימרה ותהלוכה המונית ליד קברו של ר' מאיר בעל הנס.
ברור לכל שהחגיגה של רבי מאיר בעל הנס בי"ד באייר בטבריה המקום המיועד לגאולה במשנתם של אנשי הח"ן נחשבה בעיני העולים כעליה לפסח שני ונערכה בסממנים של פסח שני, באכילת מצה, שירת הלל וכו' וכיסופי גאולה והתעוררות למעשה גאולה.
לא ידוע בבירור מי היה ר' מאיר בעל הנס הקבור בטבריה שאליו עולים בפסח שני, ומהו הקשר שבינו לבין טבריה. הדעה המקובלת שהכוונה לר' מאיר התנא תלמידו של רבי עקיבא שהצטרף למורדים במלכות רומא והיה נאלץ לברוח ולהתחבא במקומות נסתרים מעיני המלכות ולבסוף ימיו נאלץ היה להסתתר מחיפושי הבולשת של רומי במקום שנקרא בשם אסיא וכשהגיע יומו להסתלק ביקש מאנשי המקום לתת את ארונו בספינה על שפת הים והספינה הקטנה הגיעה בעצמה בלי מלח לחופי טבריה ומצאו שם פתק רשום "הנה המשיח שלכם" וידעו שזה גופו של ר' מאיר שהיה מאיר בהלכה ובהליכות. העליה לקברו של ר' מאיר בעל הנס בפסח שני נשאה אופי גאולתי מהתחלתה, בגלל יומה י"ד באייר, בגלל מקומה טבריה, משם עתיד המשיח להתגלות, בגל אישיותו של ר' מאיר כאחד התנאים המורדים ברומי וגם בגלל הפתק המשיחי שמצאו על גופו בשעה שעלו לספינה.
בגלל אופיה הגאולתי של חגיגות ר' מאיר בעל הנס ואפיו המשיחי של רבי מאיר נוסדה במקום זה קופת הצדקה הראשונה לגאולת הארץ והיא הקופה של ר' מאיר בעל הנס לשמש כקופה כללית לכל ערי ארץ ישראל.


היום העתיק ביותר בחגיגות של חודש אייר הוא היום המסמל את ברכת החיים והוא היום של ל"ג בעומר שבו הופסקה המגפה בין תלמידי רבי עקיבא ששמשו כחיילים במלחמות בר כוכבא לשחרור הארץ. הוא גם יום התאבדותו בשנת תש"ה של עמלק מתקופת השואה, המן – היטלר הרשע. יום ל"ג בעומר משמש כיום התגלות אור הגאולה שהוא האור הגנוז מששת ימי בראשית ואותו תארנו בחוברת מיוחדת שנתפרסמה על ידי המרכז לתרבות של הפועל המזרחי שכל מי שרוצה יכול לקבלה ואין צורך לתארו פעם נוספת.
מחגיגות מירון המשיכו העולים בדרכים שונות דרך קברי הצדיקים ששימשו כמקומות חיים לסביבות ירושלים וביום כ"ח באייר שהוא יום פטירתו של שמואל הנביא השתתפו בחגיגות הנהדרות של נבי שמואל שהתקיימו שם ליד קברו עד שנת ת"צ בה סתמו השונאים את פתח המערה של שמואל הנביא במצפה ובנו עליה מסגד ומנעו מבני ישראל את הכניסה למערתו של שמואל.
חגיגות שמואל הנביא שימשו כמבוא לחגיגות העליה לירושלים להר ציון ולכותל המערבי ששמואל הנביא קבעה על פי ה' כעיר "שאוה למושב לו" ומסר תכניתה לדוד המיועד למלכות ירושלים.
והוא גם מסר לו בליל הבריחה של דוד כשישבו ביחד בניות את תבנית בית המקדש בהר המוריה. מחגיגות שמואל הנביא עלו העולים לירושלים עיר דוד להר הזיתים, בימי הגאונים ולכותל המערבי ולקבר דוד בהר ציון בתקופות יותר מאוחרות.
בזמננו נוהגים אנשי מעשה לשלב את העליה לקברו של שמואל ביום ירושלים שהוא גם יומו של שמואל, כ"ח באייר.



הקבור המעומד


מספרים שר' מאיר המורד בשיעבוד מלכות ומצפה למשיח נשבע שלא לשבת עד כי יבוא שילה הוא המשיח. וצווה לקברו מעומד מוכן ומזומן לקבל את פני מלך המשיח תיכף שכשישמע קול פעמיו, שלא להתמהמה חלילה. ובדרכו הלכו אחרים כמו רבי ירמיהו שהצטרף אליו לקבל ביחד את פני מלך המשיח וקבע את קברו ליד קברו של ר' מאיר בבחינת טובים השניים מן האחד, ויש מספרים שגם שלישי הצטרף אליהם בעילום שם לקבלו כבית דין מוסמך שלא יטילו ספקות בשליחותו, כפי שעשה בן תורתא לרבי עקיבא.







חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972