חודשי השנה / אייר / המשך הגאולה בתקופתנו

המשך הגאולה בתקופתנו
 


החודש הזה שהוא חודש של אתחלתא דגאולה מהווה אצל אנשי ח"ן כחודש של יודעי בינה שהוא תוארו של שבט יששכר הממונה על אותו החודש ונולד ביום חורבן המקדש שהוא סודו הנעלם של בינת העתים, ובו מתעמקים ודורשים דעת בינת העיתים ודרכי הגאולה של החודש שהוא חודש של ריפוי ותיקון מיועד מלכתחילה כחודש של פסח שני שהוא הפסח שבו "יגאלנו שנית" ואף כותבים אותו בשתי שין כרמז לגאולה כפולה ובשתי יודין (אייר) כרמז לגאולה כפולה. ואנשי סוד תולים רמזים רבים בשתי היודין של שם החודש אייר ובשתי השין של שבט החודש ומזלו שור שרב תבואות בכח שור הרומזות על כ"ח כוחות היצירה של ראשית הבריאה שמטרתן להביא אחרית כראשית בכ"ח אותיות של שירה ואור כפי שזה היה בהתחלתן בפסוק הראשון של בראשית שיש בו כ"ח אותיות מאירות.
מבחינה זאת נקראים בני יששכר גם בזמננו להעמיק בינה בידיעת העתים והאירועים להבין את המתרחש בדורנו מתחיית העם והמדינה ובצמיחת ראשית גאולתנו ולגלות את האורות של החודש הזה שהוא חודש רזי ונפלא מלא אורות וניסים, זיו העולם.
בחודש אייר שהוא חודש הריפוי והתיקון התגלו ומתגלים ניצוצות של האור הגנוז של היום השביעי היום שכולו שבת וגאולה. אנשי ח"ן מציינים את העובדה שבמשך אלפי שנות הגולה ידענו את הקשר של חג הפסח, שהוא חג הגאולה עם ששת ימי המעשה א-ו = ת-פ ובתקופתנו שהיא תקופת האתחלתא דגאולה, נתגלה הקשר שבין יום השביעי של פסח עם יום השביעי של חג העצמאות בסוד האות זין-עין המסמלת את הבשורה של הגאולה בע"ז שהקב"ה עתיד לתת לעמו (ראה חודש ניסן באלף השביעי ביום שכולו שבת ועוז).
החודש הזה שהיה כולו אבלות וצער בגלל גלות ישראל והשכינה, חורבן הבית וחורבן הארץ אחרי נפילת בר כוכבא הולך ונהפך בדורנו לחודש של ריפוי, חדוה ופדות בגלל ראשית צמיחת גאולתנו.
הסברים שונים לאבלות של ימי הספירה, אבל ברור שהנימוקים הקשורים עם חורבן המקדש וביטולו של עומר התנופה ועם חורבן הארץ אחר נפילת בר כוכבא תופסים בו מקום יסודי והימים הללו שהם ימי עוני וצער הולכים ונהפכים בדורנו לימי שמחה לקיים מה שנאמר "שמחנו כימות עיניתנו" וכל ימי השמחה של אייר מתקשרים להגשמת תקוות הגאולה – והם, בראש וראשונה, ה' באייר, יום יסוד המדינה ראשית צמיחת גאולתנו. ומסביב לו – יום ו' באייר תר"פ בו אישרו בסאן-רמו את הצהרת בלפור.
יום י"ד באייר חגיגות טבריה והגליל כיום פסח שני. יום ל"ג בעומר כיומו של רבי שמעון בר יוחאי וחבריו שלחמו למען חרות ישראל להקים שכינתא וישראל מגלותא ויום כ"ח אייר יום שיחרור ירושלים שבין החומות והכותל המערבי שנחשב לשלב חשוב במערכת האתחלתא דגאולה. מי שליבו פתוח לגילויי הדור רואה עין בשתי היודין של השם "אייר" רמז לפדות ישראל שהייתה בהתחלת אייר ביום ה' של החודש ורמז לפדות ירושלים שהיתה בסוף החודש ביום כ"ח בו והם מגלים רזים פלאיים על הימים המיוחדים של חודש אייר ותקווה משיחית שכל החודש ייהפך במהרה בימינו לחודש של מועד ריפוי ותיקון כימי חדווה לשמחות וחגיגות הארץ לקיים שמחנו כימות עיניתנו, לארץ ולעם (תהילים צ, טו).



שחוקו של אחד מעולי הגרדום

כשהובילו בעכו לתליה את אחד מעולי הגרדום הלך כבול באזיקים כשהשחוק שפוך על פניו והוא מחייך, הסתכל בו קצין בית הסוהר בעינים תמוהות ושאל אותו למי אתה מחייך ומה השחוק שעל פניך. ענה ואמר לו, אני מחייך לקראת המחר לקראת אילת השחר העולה לכנגדי ושחוקי הוא ישן נושן הוא שחוקו של יצחק שחוקו של רבי עקיבא בהר הבית ושחוקו של רי שמעון ביום ההילולא שלו, שחוק של שמחת העתיד של היום האחרון של העולם הרקוב והאכזרי.
אנשי עכו מספרים שבליל הריקודים שהתקיים ברחובות העיר במוצאי שבת ו' באייר אחרי ההכרזה על יסוד המדינה, ראו אותו יורד מחייך מן הגרדום כשכולו כבול באזיקים ומצטרף לרוקדים, שוחק ומחייך ודורש בשלומו של כל אחד ואחד ושר בניגון של מעלה את שירתו של היושב בשמים ושחוקו של יצחק שחוקו של רבי עקיבא ושחוקו של הרשב"י שחוקם וחיוכם של ימי הקץ האחרונים של ששת אלפי ימי המעשה לקראת האלף השביעי היום שכולו שבת "מעין עולם הבא".







חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972