חודשי השנה / ניסן / החודש הזה...ראש חודשים

החודש הזה...ראש חודשים
החודש הראשון לחודשי השנה כזכר ליציאת מצרים שמו בבלי - ניסן מזלו טלה. שבטו יהודה בהתאם לסדר חנייתם במדבר. ר"ח ניסן חל רק בימים א',ג',ה',ז'. ט"ו – כ"ב ניסן ימי חג הפסח ושירת הים. כ"ז ניסן – יום השואה והמרד. צירופו י.ה.ו.ה. כשם המפורש שיוצא מר"ת הפסוק "ישמחו השמים ותגל הארץ" (תהילים צו, יא). האות שלו היא "הא".
 


החודש ניסן נזכר בתורה כחודש ראשון. גם במגילת אסתר נזכר חודש ניסן כחודש ראשון, "בחדש הראשון הוא חדש ניסן…" (אסתר ג,ז).
חודש ניסן נחשב בלוח היהודי כחודש הראשון, בהתאם למה שאמר הקב"ה למשה ולאהרון עוד בהיותם בארץ מצרים "החודש הזה לכם ראש חודשים" שפירושו ראשון לחודשים או מלך החודשים בלשונם של אנשי ח"ן לכם - אותיות מלך.
הרבה אירועים חשובים בחודש ניסן:
הוקם בו המשכן,
אהרון הדליק את המנורה,
מתו שני בני אהרון נדב ואביהו,
הנשיאים חגגו את חנוכת המזבח והקריבו את הקורבנות המיוחדים כפי שמסופר בפרשת נשא, בני ישראל הקיפו את יריחו,
מתה מרים ונסתלק הבאר,
נפלה מצדה.
לדעת ר' יהושע העולם נברא בניסן
בניסן נולדו האבות (ר"ה יא).
אולם ערכו של החודש כַּחודש הראשון אינו באותם אירועים חשובים – אלא בגאולת מצרים וברעיון הגאולה. חודש ניסן כראש חודשים נקבע על ידי הקב"ה עוד בהיותם במצרים, וקביעתו ביחד עם שאר ההשלכות הקשורות בעניין מנין החודשים, נחשבת למעשה כמצווה ראשונה שנאמרה לישראל, ולדעת רבי יצחק היתה צריכה התורה להתחיל ב"החודש הזה לכם", חשיבותו של חודש ניסן בזה שהוא חודש הגאולה של גאולת מצרים בעבר והגאולה העתידה לבוא באחרית הימים. וצווה הקב"ה שימנו אותו ישראל החודש הראשון, אע"פ שלפי לוח השנה הוא החודש השביעי מחודש בריאת העולם. "וממנו אומר הרמב"ן - ימנו כל החודשים, שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים עשר חודשים כדי שיהיה זה זיכרון בנס הגדול, כי בכל עת שנזכור החודשים והיה הנס נזכר, ועל כן אין לחודשים שם בתורה, אלא יאמר בחודש השני, השלישי, בחודש השביעי, לגאולה, ראשון הוא לכם, שנקרא לו לזיכרון גאולתנו, כי מתחילה היה מניינם זכר ליציאת מצרים".
החודש הזה לכם אותיות מלך. בחירת חודש ניסן שהוא חודש הגאולה לחודש הראשון, לכם מלך, כמלך החודשים והזמן ומסירתו לזרע אברהם – יעקב מתקן העולם רומז מלכתחילה על ייעודו של הזמן כמצע לתיקון וגאולה כפי שאומר המדרש על הפסוק החודש הזה לכם אשרי הגוי אשר ה' אלוקיו, משבחר בו הקב"ה בעולמו, קבע בו ראש חודש של גאולה שבו נגאלו ישראל ממצרים, ובו עתידין להגאל, שנאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (מיכה ז) ובו נולד יצחק, ובו קיבל יעקב את הברכות, ורמז לישראל שהוא ראש להם לתשועה (שמ"ר, טו).
מבחינה זאת מטיל החודש ניסן חותם של גאולה ותיקון על כל השנה ועל כל מערכת הזמנים והעיתים בתהליך לאחרית כראשית. ואנשי ח"ן אף קושרים את כל מועדי ישראל בסוד א"ת ב"ש עם שבעת הימים של פסח:
א' של פסח חל תמיד ביום שחל תשעה באב אשר נקרא בשם מועד – א"ת.
ב' של פסח חל ביום שחל בו חג השבועות – ב"ש
ג' של פסח חל ביום שחל בו ראש השנה – ג"ר
ד' של פסח חל ביום שחל בו שמחת תורה – קריאת התורה – ד"ק.
ה' של פסח חל ביום שחל בו צום כיפור – ה"צ
ו' של פסח חל ביום שחל בו פורים – ו"פ
ז' של פסח חל ביום שחל בו חג העצמאות – ז"ע.



חודש ניסן נקרא בתורה בשם חודש האביב. פירושים שונים לשם "אביב". בעיקרו הוא שם טבעי הבא לסמן את העונה שלאחר החורף, כשהתבואה ירוקה בשדה ושיבולי הקמה מבשילים ופורחים, ובהפשטה הוא מסמן את עונת הפריחה והאביב, ובחודש זה היו נוהגים לצאת לכרמים ולשדות ולהביט בלבלוב האילנות, ולברך עליהם. כחודש של אביב ופריחה, הוא נחשב כחודש המאחד את הלוח של הלבנה המחלקת את השנה לי"ב חודשים, ומונה שנ"ה ימים , עם הלוח של החמה המחלק את השנה לארבע תקופות ומונה שס"ה ימים, ובגללו נהגו פעם ב 2-3 שנים לעבר את השנה ולהוסיף חודש לפניו הנקרא אדר ב'.
יש רואים בשם אביב – רמז לחשיבותו כראש חודשים, אב – לי"ב חודשים. אב-י"ב, ויש רואים בו חודש של עת רצון, רעוא דרעוין מלשון אב"ה, חפץ, רצה, אהב, מפני שהוא עת רצון לגאולה ואין להספיד בו ואין לומר בו תחנון.
ויש שמוצאים בשם אביב רמז למשה רבינו גואלם של ישראל, שהיה מונח בתיבת גומא בין קני ים סוף, וגמא פירושו אבה, ואיוב קורא לאניות בשם אניות אבה (ט, כ"ו).
לחודש ניסן יש גם ערך אסטרונומי חשוב בלוח היהודי, מפני שבו מתחיל מחזור גדול של החמה פעם בכ"ח שנה בה מברכין ברכת החמה בשם ומלכות, להיזכר במעשה בראשית. למספר כ"ח יש משמעות חשובה בבריאת העולם שלפי מסורת רזית העולם נברא בכ"ח אותיות שהן כח מעשיו של הקב"ה אלא, שאות אחת נעלמה בגלל חטאי האדם והעולם מסתובב ומתחדש במסגרת של כ"ז אותיות: כ"ב האותיות של א"ב בתוספת ה' האותיות של מנצפ"ח שהן שמן זך של גלגלי העולם והמנורה (ראה ספרי על האותיות עמ' ר"ז).
השם ניסן הוא בעיקרו שם אכדי, כמו השמות של כל החודשים שהובאו מגולת בבל, ופירושו "אנשי צבא" או דגלי צבא – מלשון נס-דגל. היות שהוא בחודש הראשון אחרי החורף המתאים להתארגנות צבאית ולעריכת מלחמות, והתייחסו לאיל המסמל אצלם את מזלו של החודש, כלאלים הנוגחים וניצים ביניהם. מבחינה זאת הוא גם רומז על יציאת צבאות בני ישראל ממצרים עם דגלי השבטים. אחרים רואים בשם ניסן – ניצן, כאות לניצנים המתגלים בארץ בחודש זה, והנחשבים כסימנים לאביב שבו יוצאת הניצה, היינו הפרח מכפתור הצמח "והוא כפרחת עלתה נצה", וכזכר למה שנאמר בפסוק "הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע" (שיר השירים ב, יב) ורבנים ודרשנים רואים בשם ניסן רמז לניסים ולנפלאות שהיו באותו החודש ושעתידים להיות בו. ואנשי סוד אומרים שהשם רומז על הקב"ה הנקרא בשם "ה' ניסי" מפני שבאותו החודש נתן ליראיו נס להתנוסס והוא נתגלה לעיני כל, ואף ילדים שבמעי אימם הִללו ושבחו זה אלי ואנוהו, ומאז נענו כולם ואמרו "ה' עוזי ומעוזי ומנוסי" (ירמיהו טז, יז) שרוח ה' נסה בהם.










חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972