חודשי השנה / שבט / חודש העצים והשירה

חודש העצים והשירה
 


החודש הזה שבו הלכו בני ישראל כשדליות המים על כתפיהם ונוטעים עצים ומשה הלך עם באר התורה ודליי המים החיים על כתפיו, נקבע גם כחודש השירה ובו שלובים ביחד שבת שירה וט"ו בשבט. וזה למה? מפני שהתורה היא שירה כפי שנאמר, "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת". ומספרים שבאותה השנה שהלך משה בחודש שבט עם באר התורה כפי שנאמר "הואיל משה באר את התורה", התורה כבאר מים חיים לישראל, והוא סבב והלך, כשהדליים על כתפיו, פגש בבני ישראל שהלכו אף הם עם זמורות העץ כשדליי המים על כתפיהם. וכשראו את משה הולך אליהם מיהרו לקראתו ופתחו לפניו את לבותיהם כדי שמי התורה יכנסו לתוכם ושרו לו את השיר "יזל מים מדליו וזרעו כמים רבים" (במדבר כד. ו.) והיו הולכים זה מול זה, זה בדליו של זה וזה בדליו של זה, זה במי גשמים וזה במי תורה, הולכים ומתחברים ביחד בשירה משותפת שבין תורה ומים, שבדברי חז"ל היא שלמה וכמעט שאין להפריד ביניהם.



מעשה זה מרומז בשיר, שבני ישראל שרו במדבר על הבאר: "עלי באר ענו לה" שהיא שירת הבאר, ושירת הבאר עדיין מהדהדת בכל שנה בחודש זה בכל העולמות, כאילו עכשיו אמרוה ואף קבעו לה בחודש זה, שבת מיוחדת – "שבת שירה" שבה שרים לכבודו של משה את שירתו – שירת הים, שהיא שירת המים ומפזרים שיירי אוכל לצפורי השמים, ומסביב לו, לפניו או לאחריו, בט"ו בשבט משתעשעין בעצים, שאף הם מעלים את שירתו בענפיהם, הנישאים כלפי מעלה. כפי שנאמר, "אז ירננו כל עצי יער". והעץ כמו המים אף הוא משול לתורה, ונקרא בשם "עץ חיים" כמו המים הנקראים בשם "מים חיים". ושני הימים, שבת שירה וט"ו בשבט קשורים ביחד וחלים תמיד ביחד באותו השבוע שבחודש שבט, שבה שרה כל ההווייה את שירת היקום וההתחדשות. ואנשי סוד אומרים, שבימים הללו מאז ומתמיד נפתחים ליבות בני ישראל למעיינות התורה, והם סגולה לרעננות והתחדשות ושפע של שירה. ורמז מצאו במלה "לאמור" שהיא חוזרת על עצמה במעשה משה, שבאחד בשבט הואיל משה באר את התורה הזאת "לאמור" ובמעשה השירה ויאמרו "לאמור".
משה מסר את התורה ליהושע ויהושע המשיך בדרכי רבו ודמה לו בכל דבר ודבר. אחרי מות רבו ואחרי שחילק את הארץ לכל השבטים, היה הולך, אף הוא ומסתובב עם הדליים על כתפיו בכל שבטי ישראל, לבאר להם את התורה כמו משה רבו ולברכם במים עליונים – מי התורה. והיה מפשיל שרווליו וארכובותיו והולך משבט לשבט וקבע את החודש הזה כחודש השבטים – ללכת לשבטים לכל שבת ושבט לקשרם לתורה שלא ישכחוה חלילה, ולהחיותם בטל תחייה במים, מבארו של משה.


חודש שבט שהוא ראש השנה לאילן, נחשב כחודש של התעוררות לגאולה מפני שהעץ הפורח סימן הוא לגאולה, כפי שאומרים חז"ל על הפסוק "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" (יחזקאל לו, ח). שאין לך קץ מגולה מזה. ואנשי ח"ן אומרים שלאות זה התכוון משה בשעה שאמר לאלה שהלכו לתור את הארץ "היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ" (במדבר יג. כ) וגדולי ישראל עסקו ביישוב הארץ בחריש ובקציר ובמטע, וקיימו במו ידיהם את המצווה של יישוב הארץ, הלכה למעשה, ואף התכוונו לקרב את הגאולה. בהיותם בגולה היו מעלים על שולחנם בט"ו בשבט את החרוב מא"י להתקשר בגעגועי נפש עם אדמת הארץ, ולעורר רחמי שמים על הארץ החרבה שפירותיה הם החרובים המיובשים.

אילן אילן במה אברכך ?...



חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972