החייט
מעשה בחיט מלבוב. בעל תשובה היה החייט. סגר עצמו בחדר צדדי ליד בית המדרש ולא היה יוצא. היה לו יהודי זקן אחד המשמש אותו, ידע אותו זקן את צרכיו, היה מביא לו מידי יום מאכלו כדי מחסורו ומשרת אותו באמונה.
 


פעם שכח המשמש ללבוא אליו בשבת, הצטער החייט צער רב, לא היה לו מה לאכול וצם והצטער עוד.
בא אליו אליהו והביא לו כדי מאכלו. הצטער החייט עוד יותר כיצד גרם שאליהו עצמו טרח כך להביא לו אוכל.
אמר לו אליהו, אין דבר גם לי הביאו. אמר לו מה לי אוכל, זה לא חשוב אם כבר זכיתי לך למה לי אוכל. מוטב לי ללמוד מתורתך, הסכים אליהו ללמוד איתו תורה ומאז היה בא בכל יום ללמוד איתו, עזב החייט את בית המדרש ושכר לו חדר לא רחוק מבית המדרש.



רבה של לבוב רגיל היה לקום מוקדם וללכת לבית המדרש. והיה רואה את אותו הבית מואר, שלח את שמשו לשם לשאול מי שם. חזר המשמש ואמר לו חיט תופר בגדים. כך מידי לילה ובכל לילה היה האור חזק יותר. התפלא אותו הרב מי הוא שתופר בלילה ואינו מסתפק בעבודתו ביום, שמא נצרך הוא.
החליט הרב ללכת לנסות לעזור לו – בא אליו ומצאו רצה לתת לו מעט כסף למחייתו אבל החיט לא רצה לקבל.
למחרת כשהלך הרב לבית הכנסת ראה את האור ושמע קול תורה מן הבית, הלך מהר ומצא את החיט יושב ולומד עם עוד מישהו,
התפלא הרב ושאל את החייט על האמת מי אתה ומי חברך, סיפר לו החייט שהוא חייט פשוט אבל היות שחזר מעברות שבידו ועשה תשובה, בא אליו אליהו ללמוד איתו תורה. סיפר לו החייט כל אותו המעשה שקרה בבית המדרש. שמח הרב שזכה וראה את אליהו.
הבין הרב שאליהו הסכים להתגלות לו לא בגלל תורתו הרבה אלא היות שרצה לעזור לחייט בפרנסתו, מחשבה טובה שלו צרף כמעשה וזה מעשה רב וזוהי זכותו.






חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972