חגי ישראל / ל'ג בעומר / סיפורים ואגדות - ב'

סיפורים ואגדות - ב'
 

המשלימים את המניין

בימי העליות המיוחדות המתה מירון מהמוני אנשים, עולי רגל שבאו שיירות שיירות, אולם בימים רגילים מיעטו אנשים לבקר במקום, ולפעמים נמצאו שם בודדים בלבד שבציפייה נפשית התבוננו לכל עבר למצוא אח למצווה או הלך שיצטרף להשלים המניין. ורבים הם הסיפורים על המשלימים הללו שהופיעו לפתע לעזור לפעולה או להשלים למנין,
לתפלת מנחה, לברית או להשתטחות חשובה. ולא עוד אלא שכלעומת שבאו בהפתעה, כן נעלמו מבלי להותיר עקבות. המשלימים המצטרפים נתפסו בדרך כלל כבני החבריא הקדושה של רשב"י השומרים על גחלת המקום שלא יפסקו בו התפלה והלימוד ולהבטיח לכל עולה למירון שימצא מנין לתפלה, לקריאה בתורה ואמירת קדיש שלא ימנע מלבוא מחשש שמא לא ימצא חלילה מנין.
מבחינה זאת מפורסם היה הסיפור על ר' יחזקאל המתבודד שנתאווה לשכון בדד במירון ובכל פעם שעמד יחיד לתפלה ועיניו צפויות למניין נעשו לו נסים והצטרפו אליו לפתע יהודים .עוברי דרך מכל עבר, בזמננו נתפרסם הספור על ר' שמואל המדליק.


עליה רוחנית

העליה למירון נחשבת כעליה של מצווה וכנגד אלה שטענו שיש בעליה זו מעין בזבוז וביטול תורה היו מעלים את הרעיון ש"גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם". צדיקים שוכני עפר חיים בקברם בשלמותם ובקדושתם בלי פגיעה ופגם כל שהוא, וממשיכים בתורתם
ללמוד וללמד וכשעולים אליהם מתייחדים עם הצדיקים ולומדים על קברם מתדבקים ברוחם, "מדובבים שפתי ישנים", ומקבלים מהם השראה ותורה ועולים במדרגות הרוחניות.
והיו מריבים לספר סיפורים על גדולי תורה שעלו למירון וקיבלו השגות גדולות והארות עליונות מרשב"י והחבריא הקדושה שלו "ולבם וראשם נפתחו לתורה" להבין גנזיה, ונתגלו להם דברים טמירים וסתומים שאין להשיגם במקום אחר. לפי עדותו של ר' חיים וויטל קיבל האר"י הקדוש הרבה גילויים והארות בעת הגירושין שלו והעליות למירון לאידרא בהתייחדו עם נשמות הצדיקים. בעמק המלך מסופר, שפעם אמר האר"י לתלמידיו בהיותו באידרא "שאלו נתנה רשות לעיניכם לראות הייתם רואים כנופיה גדולה של צדיקים ומלאכי שרת שבאו לשמוע האידרא והאש מלהטת סביבנו".
הרבו לספר כמו כן על אנשים פשוטים שלפתע נהפכו במירון לחכמים ויודעי תורה. מפורסם הסיפור על אחד מראשי המקובלים שבצפת, שהיה לפנים אדם פשוט ועם הארץ והפך לגאון ומקובל הודות לרשב"י שנתגלה לו בחלום בל"ג בעומר ולמד אתו תורה.
ומעשה שהיה כך היה : פעם אחת השתתף האיש הזה בלימוד הזוהר המשותף של המקובלים במירון, אשר היו יושבים כחצי גורן וקוראים ומסבירים זה אחר זה פרק מסוים. כיון שהגיע תורו בין היושבים הזמינו אותו לקרוא. נתבייש האיש בושה גדולה ופתח בבכי על שלא ידע לקרוא והיה מצטער ובוכה על מיעוט ידיעתו בתורה. בלילה נתגלה לו רשב"י
ואמר לו שלא יצטער ולמד אתו תורה כל הלילה.
למחרת שוב ישבו מסובים בחצי גורן והמשיכו בלימודם. כשהגיעה שעתו של האדם הפשוט פחדו לבקש ממנו לקרא ורצו לפסוח עליו. עמד וביקש שיתנו לו לקרוא והוא קרא והסביר הרבה דברים סתומים שהתקשו בהם. התפלאו החכמים ותמהו: מנין השיג לפתע השגה עמוקה כזו ? ולא הניחו לו עד שסיפר להם גופו של מעשה עם רשב"י ומאז כיבדוהו
מאד ואף מינוהו לאחד הראשים.








חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972