עפר הר ציון
 


יהודי התפוצות שעלו להר ציון לקחו איתם עפר מהר ציון, אחדים לקחו בגלוי ובלב שמח על מנת להחביא אותו בפינה, שלא להשתמש בו אלא לאחר מאה ועשרים שנה, ואחרים לקחו את העפר בצנעה ובאנחה כשעיניהם זלגו דמעות, הם הרגישו שיזדקקו לעפר בקרוב.
נוהג זה עתיק יומין הוא ומתבסס על מאמרי חז"ל ועל פסוקים שונים. לפנים נהגו לקחת את העפר מהר הזיתים, ההר המיועד לקבורה ולתחיית המתים. אולם משנת תש'ח שלא היתה גישה להר הזיתים, נהגו לקחת את העפר מהר ציון הקרוב אליו קרבת מקום ורוח. אנשי חברא קדישא בתפוצות אשר לקחו את העפר מהר ציון יחסו לו סגולות מיוחדות ביחס לתחית המתים וביחס לרפוי חולים. גישה מיוחדת לענין היתה לו לרבי יונתן המקובל אחד מזקני ההר הטמירים. רגיל היה לומר: "העפר של א"י מיוחס וחשוב וכל גרגיר של חול שבארץ, מקביל לכוכב שבשמים ומסמל אדם בישראל, משה בברכתו מדמה את מספר ישראל "כחול אשר על שפת ימה של ארץ ישראל ולכוכבי השמים" וכל אדם מישראל דומה
לכוכב ולגרגיר של חול. דומה לכוכב בגלל אורו ונשמתו המזהירה מלמעלה, ודומה לגרגיר של חול בגלל יעודו ותקומתו - לעתיד, בתחית המתים."
כשעלה רבי יוחנן המקובל להר ציון ולקח לו שקית של עפר, מנה כל גרגיר וגרגיר לחוד. וכששאלו אותו, מה אתה עושה ? ענה בחיוך על פניו, מונה אני את בני הלויה שאיתם אשכב ביחד. ולהסברת דבריו סיפר מעשה בצדיק:
כשנפטר ר' ישראל עלתה נשמתו השמיימה וגופו נשאר בקבר, התחילו התולעים והרימה להזדקק לגופו שהיה מונח כאבן שאין לה הופכין, ביקשה הנשמה למעלה למוסס את כל גופו לגרגיר של חול כדי שתהיה לו צמיחה לעתיד. מלאו את בקשתה וכל גופו של ר' ישראל נהפך לגרגיר של חול, כי עפר אתה ואל עפר תשוב ומן העפר עתיד אתה לצמוח בשנית. המשיך ר' יונתן ואמר בלהט: כל גרגיר של חול בישראל זה חיים קפואים, וכל גרגיר שבהר ציון זהו חיים קפואים, של מי ? מי יודע ?
הסתכלו עליו אנשי הר ציון בתמיה, מה שח רבי יונתן? הפנה ר' יונתן את פניו אליהם ושאל: ומה אתם מתפלאים ? למעשה, הרי כל גוף כולל בתוכו חיים קפואים, שלא יודעים ושלא מרגישים, אנו מרגישים רק חלק קטן של החיים, החוזרים אלינו בתודעה, אולם רובא דרובא שלהם בלתי מורגשים ובלתי ידועים. קח למשל מעשהו של האדם, כשאתה מרים יד, יודע אתה ומרגיש, אולם מה שהטחול עושה בפנימיותך אינך יודע ואינך מרגיש, מתחילים להרגיש בו כשהוא חולה, אבל כשהוא בריא, הוא עושה ועובד ומהפך חמרים, מעבדה שלמה, לא חולים, לא מרגישים, חיים קפואים שלא חדרו לתודעה, וכך עם הגרגיר של האדם שחי, חיים קפואים שאין להם מוח ושאין להם לב להגיע אליהם, להפוך לתודעה.
דיבר רבי יונתן בהתלהבות וציטט פסוקים ואימרות ומשלים להסביר את דבריו על חיים קפואים, חיים מאובנים וחיים שהם מחוץ לתודעה, ולא הצליח להסביר לאף אחד מאנשי ההר. לא הבינו אותו, וגם הממונה לא ירד לסוף דעתו,
ובכל זאת רשם אותם בפנקסי ההר ואף החליט לפרסמם כמו שהם, על דעת אומרם,
בשמו של רבי יונתן.









 
 
טופס תגובה
אם את\ה מעונין\ת בחומר נוסף, או בהרחבת מידע על הנושא, כתוב אלינו במכתב המצו'ב.
:* כותרת התגובה
:* שם פרטי
:* שם משפחה
:טלפון
:דואר אלקטרוני

אימות תווי בדיקה*:
נא הקלד את התווים שאתה רואה בתמונה למעלה .
* לא משנה אות גדולה או קטנה
:תגובת הגולש

חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972