הר ציון / דוד המלך / לצורתו של הכינור

לצורתו של הכינור
 


עלוב היה מבחינת הצורה כינורו של דוד. לא היה בו משום דבר היכול לעשות רושם בצורתו. אולם השירה אינה צריכה ללבוש חיצוני יפה. לדברים שברוח ונפש יש לצורה ערך שולי בלבד, ולא תמיד מתחשבים בה. אנשי הרוח תופסים את האידיאה ונמשכים אחריה ועובדה היא, שהעולים לחדר הכינור וראו את ההוצאות השונות של ספר תהילים והמנגינות למזמורים השונים, תפסו במהרה את סוד השירה, התרוממו והתרשמו מאוד.
אולם נמצאו גם מתלוצצים, אשר בטלו את חדר הכינור ופעם העיר אורח מחוץ לארץ בבדיחות הדעת:
חשבתי שאראה קונסרבטוריום, היכל תזמורת, מקהלה, כלים וכינור עתיק גדול מתאים למלך - ומה זה ? כמה שווים הם כל הדברים הנמצאים כאן ?
על כך השיב לו הממונה: לכאורה צודק מיודענו, בעולם מחשיבים דברים לפי ערכם הכספי ולפי צורתם החיצונית - אולם לעמנו יש מסורת אחרת, ואני רוצה לספר לכם על כינורו של דוד שהיה בבית המגיד ממזריץ המתיחס לבית דוד.
המגיד הזקן בירך פעם את אחד "הכלי זמרים", שיצליח במעשה ידיו ויזכה לשמח לבות נשברים. שמח הכליזמר על הברכה ובכה מרוב שמחה ועל כן הבטיח למגיד שיעשה הכל לשמח נשברים ואם לא יצליח ישתמש בכינורו של דוד המלך בעצמו.
חייך המגיד לדבריו המצחיקים ונענע בראשו לאות הסכמה. שנים עברו והמגיד שכח את הדבר.
בעירו של המגיד היתה יתומה בת טובים שהוריה מתו עליה כשהיתה ילדה וכל חייה סבלה יסורי נפש. ולבה פקעת של צער ונאד של דמעות. אנשי העיר חסו עליה, דאגו למענה, אספו כספים, השיאו אותה לבחור בן טובים וערכו חתונה כדת וכדין, עם בדחנים וכלי זמרים.
באותו הזמן ישב המגיד בסעודת מרעים ושוחח בדברי תורה. פתאום קפץ ממקומו וקרא לתלמידיו בהתרגשות, כלום אינכם שומעים את כינורו של דוד ?
אחזם בשרוולי בגדיהם ורץ אתם למקום השירה, כשהגיעו למקום מצאו את הכלי-זמר כשהוא מקיש בענף עץ ומבדח את הכלה היתומה וחיוך שפוך על שפתיה. התרגש המגיד מאוד מהקשת הענף, הסתכל בפני הכלה ובפני הכלי-זמר ועיניו נפקחו לרווחה ואף הכלי-זמר הכירו לפתע והתחיל לצעוק, המגיד !
המגיד הקדוש ! רואה רבינו, הבטחתי לו לשמח נדכאים וקיימתי את הבטחתי, ניסיתי לשמח אותה בכינורי ולא הועיל, הכלה היתה עצובה, התחלתי לשיר לפניה שירים - ונשארה עצובה, והנה לקחתי ענף עץ פשוט והוא נהפך לכינורו של דוד בידי, הוא מנגן מעצמו והומה בשירה ובו הצלחתי לשמח אותה והיא שמחה.
שמח המגיד מדברי הכלי-זמר, טפח לו על כתפיו, יישר כוחך ! יישר כוחך ששמחת נדכאים.
כשיש לב והבנה - סיים הממונה - יכול ענף עץ פשוט להיות כינורו של דוד. והחורשה כולה על אחת כמה וכמה ושלא לדבר כבר על מרתף השואה, וציפורי ההר. סיפר להם את המעשה בציפורי השמים והובילם למרתף השואה.









 
 
טופס תגובה
אם את\ה מעונין\ת בחומר נוסף, או בהרחבת מידע על הנושא, כתוב אלינו במכתב המצו'ב.
:* כותרת התגובה
:* שם פרטי
:* שם משפחה
:טלפון
:דואר אלקטרוני

אימות תווי בדיקה*:
נא הקלד את התווים שאתה רואה בתמונה למעלה .
* לא משנה אות גדולה או קטנה
:תגובת הגולש

חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972