הר ציון / דוד המלך / מעשה בישיש שרץ לעלות

מעשה בישיש שרץ לעלות
 


העליה להר ציון לקברו של דוד המלך, שלמה בנו, ושאר מלכי בית דוד השוכבים כבוד בהר, מעניקה אריכות ימים לעם היושב בציון, וכל כך למה ? אמר הממונה, מפני שיש בה משום כיבוד הורים ומורים ששכרו הוא אריכות ימים על הארץ, כמו שנאמר בעשרת הדברות: "כבד את אביך ואת אמך למעך יארכון ימיך", וציון היא בבחינת "אם בישראל". סוד זה גילה פעם לממונה ישיש אחד שרץ ומיהר לעלות לראש ההר.


מעשה שהיה ועמד הממונה בראש ההר וראה איש אחד, ישיש, אורח מהתפוצות כשהוא עולה להר, כשהוא נושם בכבדות, והליכתו מהירה מאוד, הוא ממהר ועולה, וכאילו רץ בכל כוחותיו. חס עליו הממונה וירד כנגדו לומר לו להאט את הליכתו. הממונה פגשו באמצע הדרך ובירכו לשלום, החזיר לו הישיש שלום ומיהר ללכת, עיכבו הממונה בריצתו ואמר לו כדרך הרופאים, שריצתו מזיקה לבריאות. ושאל אותו למה ממהר הוא ורץ ? הביט הישיש בשתי עיניו הגדולות בממונה וענה לו, מה שייך רץ ? בודאי שאני רץ, רץ אני לאמא, לראות אותה אחרי שלא ראיתיה זה שנים רבות.
הסתכל הממונה בתמהון בזקן הישיש והתפלא, זקן זה עולה להר לראות את אמו הנמצאת בראש ההר ! הוא נראה כבן מאה, ובת כמה אמו ? מעשה פלא. וכדי לוודא אם שמע היטב חזר על דברי הזקן ושאל: האם אמך נמצאת למעלה ? כן, כן, ענה הזקן, יושבת היא למעלה ומחכה לי בכליון עיניים.
שמח הממונה לשמוע את דברי העולה, שבהר ציון עומד הוא להיפגש עם אמו הישישה שלא ראה אותה זה שנים רבות. מקום נהדר בחרת לך לפגישה, אמר לו הממונה והצטרף אליו בעלייתו, לראות את מעמד הפגישה שבין הזקן הישיש עם אמו הישישה.
הלכו השניים ושתקו. בהגיעם לפיסגת ההר, התפרץ הישיש בבכי ונשק את עפר האדמה וכך נשאר שוכב זמן מה. רצה הממונה להקימו ולהביאו לפני אמו - אולם הוא לא הלך ומילמל כנגדו: כאן היא ! כאן היא ! וכשראה שהממונה אינו מבינו - אמר לו, טעית, בני, אמי אינה על ההר, היא ההר גופא, וסיפר לו את המעשה עם ירמיהו הנביא, שפעם אחת אחרי חורבן העיר עלה ירושלימה, וכשעלה להר ציון פרץ ירמיהו בבכי: אוי לי עליך, אמא ציון !
הייתי סבור שאני מתנבא עליך דברים טובים וניחומים, והריני מתנבא עליך דברי פורענות !
ופעם כשעלה לירושלים ראה אשה אחת יושבת בראש ההר לבושה שחורים ושערה פרוע, צועקת ומבקשת מי ינחמנה... אמר לה : אין את טובה מאימך ציון.
ענתה ואמרה לו: אני אימך ציון... וכאן אמא שלי, וכאן מקור מחצבתי ואשרי שזכיתי ליפול לחיק אמי. מימי ירמיהו ואילך מתייחס העם אל הר ציון כאל סמל האם ואליו העביר את רחשי לבו ודמעותיו.











 
 
טופס תגובה
אם את\ה מעונין\ת בחומר נוסף, או בהרחבת מידע על הנושא, כתוב אלינו במכתב המצו'ב.
:* כותרת התגובה
:* שם פרטי
:* שם משפחה
:טלפון
:דואר אלקטרוני

אימות תווי בדיקה*:
נא הקלד את התווים שאתה רואה בתמונה למעלה .
* לא משנה אות גדולה או קטנה
:תגובת הגולש

חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972