חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות ובו מרבים בברכות ואיחולים, תפילות, סליחות ווידויים צדקות ומעשי תשובה, כפרה ומחילה ביחסים שבין האדם לחברו, כהכנה לימים הנוראים שהם ימי הדין המסתיימים ביום כיפור, שהוא יום סליחה ומחילה. הרבה סימנים נתנו חז"ל לתפקידם של אותם ארבעים הימים.
שמו של החודש אלול הוא בבלי, והוא נזכר במקרא בנחמיה "ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול".
בעברית קדומה פירושו קשור עם אללי, שהוא צעקה של בכי בקשה ותחינה, בבחינת "אם רשעתי אללי לי" ויש קושרים אותו לפירוש של חיפוש, חיטוט, כפי שזה משתמע מהתרגום של ויתורו את הארץ "ואלילו ית ארעא" (במדבר יג, כא) ופירושו מבחן, חקר, היות שהוא חודש של חשבון הנפש ומבחן, שבו מפשפשים במעשים. האדם בוחן וחוקר את מעשיו לבער את הרע, והוא גם נבחן על ידי בוחן כליות ולב. הוא גם חל תמיד בפרשת "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" כקריאה לאדם לבחון את עצמו ולשפוט את עצמו, כדי לתקן מעשיו ולחזור בתשובה. והזמן סוף הקיץ - מעורר אצל האדם קריאות יללה ואללי היות שהוא הזמן שבו נובלים כל הצמחים, האורות הולכים ומתמעטים וכל היקום שוקע וקמל והאדם רואה בזה אזהרה לחייו - לו לעצמו והוא מתעורר, עושה חשבון חייו ועולמו ונאנח בקריאות יללה ואללי.
יש מסבירים את השם אלול - מלשון אלל-הלל, שפירושו הלל ושבח לבורא העולם שברא את עולמו בכ"ה באלול בברכת כוהן משולשת שנקראת בשם "כה".
בהתאם לפירושו האגדי, להריע בקולות שמחה, ר' יעקב עמדין בסידורו מסביר, שאלול בגימטריא בינה, שעל ידי בינה חוזר האדם בתשובה, כפי שנאמר ולבבו יבין ושב ורפא לו. דורשי רשומות רואים את השם אלול כנוטריקון של הפסוק "אני לדודי ודודי לי" , הרומז על ארבעים יום של התפייסות, או לפסוק "ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך" הרומז לתשובה , או לפסוק "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" הרומז על מעשי צדקה - המעבירין את רוע הגזירה.
אלול שהוא החודש האחרון של השנה נקבע כחודש של חשבון הנפש לפשפש במעשי השנה ולתקנם בעוד זמן להיכנס ישר וטוב בשנה החדשה,ולהתברך בה בבחינת "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה". ונוהגים לברך אחד את השני בחודש זה בברכת שנה טובה.
ולמה נבחר חודש אלול כחודש של תשובה ? ההסבר הכללי הוא בגלל העיתוי שלו, כחודש שלפני הימים הנוראים שהם ימי הדין, כהכנה לדין, כימי תשובה והיטהרות כדי לזכות בדין, ויש אומרים שעיתויו בגלל החודש שקדם לו שהוא החודש של עונש, חורבן וגלות, וקוראים בו את העם לתשובה להיזכך ולהיזקק ולהיגאל ולשוב לנווהו, כפי שקורא ירמיהו "שובי בתולת ישראל שובי אל עריך אלה". לארץ שלך לערים שלך.
אנשי ח"ן אומרים שחודש אלול עומד בין שני חודשים, אב ותשרי, והוא חובק את שניהם ומופנה כלפי שניהם. הוא מופנה כלפי תשרי כחודש של רחמים וסליחות, כהכנה לקראת ימי הדין והוא מופנה כלפי אב כחודש של תשובה ותיקון על החורבן והגלות.
הרב יהודה חי אלקלעי מסביר את מושג התשובה הציבורית על יסוד הזוהר כתשובה כללית לארץ ישראל שעי"כ תוחזר השכינה לישראל (גורל ל"ד ס' ז').
ויש קושרים את חודש אלול עם עלייתו השלישית של משה לשמיים. לפי חז"ל, עלה משה בראש חודש אלול השמימה, ועמד שם ארבעים יום בתפילות ותחנונים למען ישראל, וביקש רחמים על ישראל עד יום הכפורים, שבו התרצה אליו הקב"ה, ואמר לו "סלחתי" ונתן לו בשנית את הלוחות. וכל אותם הימים שימשו לו ומשמשים משום כך לתמיד לכולנו כימי רצון רחמים וסליחות, כימים של תפילות והתפייסות והם ימים שבהם מתעורר בליבו של כל אדם מישראל הניצוץ של משה השקול כנגד כל ישראל. והיות שמשה עלה למרומים בתקיעת שופרות, שלא יטעו חלילה בשנית אחרי עבודה זרה, נוהגים גם היום לתקוע באותו חודש בכל יום בשופרות, ומצאו לזה רמז בפסוק "תקעו בחודש שופר" - כלומר, חודש שלם.
את ההלכה שאלול הוא ר"ה למעשר בהמה מסבירים גדולי החסידים בהקשר לכך כהדרכה להשליך בימים אלה שהם ימים שמימיים - את הבהמיות שבחיי אדמה, להזדכך ולהיטהר לעלות במדרגות למעלה, כמו משה, שהניצוץ שלו המאחד את כל בני ישראל צריך לדלוק בתוכנו, להתעורר בימי עלייה אלה, לאחווה והתאחדות, ומכאן הנוהג לברך אחד את השני בברכת שנה טובה ואף לשלוח איגרת ברכה.
|