הקהל / בחג הסוכות / מדוע סוכות נאות להקהל מיתר המועדים?

מדוע סוכות נאות להקהל מיתר המועדים?
ברורה כוונת התורה לכרוך את הקהל עם העלייה לרגל לירושלים, כדי לאפשר לכל קהל ישראל למלא את המצווה הנדירה. ואולם מדוע נבחר דווקא חג הסכות ולא רגל אחר כפסח או אפילו כשבועות שהוא מועד מתן התורה וראוי לחידוש הברית בין עם ישראל לקב"ה והתורה? (על שבועות וסכות והקשר למעמד הר-סיני ראה בפרק ט' רזי הקהל) חכמינו הציעו לכך הסברים מאלפים:
 

אברבנאל: לאחר האסיף העם רגוע יותר

האברבנאל סבור שתקופת סוכות היא מתאימה למעמד הקהל יותר מאשר תקופות אחרות בשנה. זה עתה נסתיימו הימים הנוראים ולב העם שלם. בני האדם התפנו מעמלם שכן כבר נשלם אסיף התבואה והלבבות פנויים יותר מתמיד לענינים שברוח:

"וצווה שתהיה הקריאה בחג הסוכות לפי שהיו כל התבואות נאספות ואין לב הבעלים עליהן – לזה היה הזמן ההוא יותר מיוחד ונאות לבוא כל ישראל ירושלים לשמוע את התורה מפי המלך. גם היו בחג הסוכות יוצאים מראש השנה ועד יום הכיפורים, שכבר יושלמו עם יוצרם, וכוחותיהם ותאוותיהם נכנעים לעבודתו, ובבוא כל ישראל לראות פני ה' יהיו דבקים בו, ואז ישמעו את התורה בכוונה רצויה וילמדו ליראה…" (אברבנאל על התורה פרשת "וילך").


בעל העקידה: הסתיו עדיף על האביב

בעל העקידה סבור שתקופת הסתיו עדיפה לכנס בה את בני ישראל על תקופת האביב, משום שעל הסתיו – כלומר חג הסכות – מרחפת התקווה לחורף טוב ומבורך ואילו על האביב עדיין מעיבים נזקי החורף:

"והנה בהיות המיוחד מכל המועדים חג הסוכות כבר נסתלק המטריד השני שהוא הנזק הנמשך מבלי שווי תקופות הימים בענין יותר נאות משאר המועדים אף מחודש האביב לפי שאין השווי הבא על החורף שווה בענינו על השווי הבא אל הקיץ. לפי שבשווי הראשון עדיין יד הקור תקפה ומי הנהרות והנחלים גוברין ועולין מהפשרת השלגים ומהמסת הקרחים ואין האנשים ניצולין מצערם והיזקם כמו שהם בטוחים מכל זה בשווי השני" (עקידה שער ק"ב)

התנאים הסביבתיים מאפשרים בתקופת סכות עליה המונית ובטוחה של כל העם, לירושלים:

"והנה בהיות הזמן ההוא מיוחד לבא שם כל ישראל או יותר מרובם לסיבת השביתה הנזכרת – יהיה הביטחון יותר עצום משלוח האויבים עליהם ועל ארצם באופן שיגיע להם שום צער ונסק כי ברבות העם המתעסקים במצווה – יראה כוח השגחה אפילו על הדברים המתרגשים לבא בעם בבתיהם, כמו מגנבים ומשמירות גרועות". (שם).


כלי יקר : הכנה לתשובה
הכלי יקר מוצא צד שווה ומשותף לחג הסוכות ולמעמד "הקהל": שניהם מעודדים יחסי שוויון בין בני האדם ומשרים שלום בין היחידים ובציבור כולו.
בדומה לאברבנאל מבחין גם הכלי יקר ברצף רוחני המחבר את הימים הנוראים עם סוכות והקהל:

"לפי שמן ר"ה עד יוהכ"פ הקב"ה מקבל אילו תשובת היחיד – ומן יוהכ"פ עד חג סוכות, אין עושין עוונות כי כל אחד עוסק במצוות סוכה ולולב ומצווה גוררת מצווה על כן מסתמא לא יארע לצדיק כל אוון עד יום ראשון של סוכות שהוא ראשון לחשבון עוונות על כן צריכין לעשות הכנה אל התשובה של כל ימות השנה והכנה זו היא שיהיו כולם אגודה אחת [במעמד הקהל] כדי שיהיו השבים רבים" ("כלי יקר" דברים לא יב).




חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972