הקהל / עטרה ליושנה / ההתעוררות למען מצוות הקהל ועשיית זכר לה - ב'

ההתעוררות למען מצוות הקהל ועשיית זכר לה - ב'
 

הרב הרצוג: אבותינו פחדו שמא ילשינו הרשעים

על השאלה: מדוע לא חידשו קודם את מצוות הקהל, משיב הרב הרצוג:

"הרי ברור לדעתי שהדורות שלפנינו, זכרם יגן עלינו אמן, חששו מפני הצוררים. הואיל ומצווה זו קשורה במלך, פחדו אבותינו שמא ילשינו הרשעים על היהודים שהם חושבים מחשבות להמליך עליהם מלך, וקרוב לומר שמפני הטעם הזה נמנעו לעשות זכר להקהל בימי הרומאים וכו'.... וכן בימי שלטון האיסלאם. ולאחר שחזר מחו"ל קודמי הגאון והחסיד זכרו יגן עלינו אמן (הראי"ה קוק ששימש רב ראשי לא"י קודם לרב הרצוג זצ"ל) לארץ הקודש תחת ממשלת בריטניה עברו עליו רק שתי שמיטות ולא הספיק הזמן שיתקבל הרעיון, אבל עכשיו סבורני שאין שום חשש שנעשה טכס דתי זכר למצוה היקרה הזאת על פי הקווים הכלליים שהתויתי, באופן שלא יקרא מישהו מעל בימה במקום המלך אותם הפרשיות שהיה המלך קורא, ואולם עם זכר זה ברור הדבר שצריך בהחלט לקשר את העלייה לרגל כזכר למקדש, שהיא מצווה גם בזמן הזה המפורש... וצריך להכריז על שתיהן יחד".
(הקהל – קובץ למצוות הקהל ובירור הלכותיה,
מוסד הרב קוק, תש"ו).



הרב חרל'פ: יה'ר כאילו קיימנו מצווה זו במקומה ובכל פרטיה

הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל חיזק את ידי השוקלים לחדש זכר הקהל, וראה בכך תרומה חשובה לאיחוד העם ולהתעלותו:

"תחזקנה ידיכם לעשות זכר למצווה החביבה בשעתה, מצוות הקהל, שיש בזה לראות מפעלות תמים דעים שלכל זמן ועת לכל חפץ וכל דבר יש לו שעה מיוחדת, שהרי כמה עמל הגאון מרן האדר"ת זצ"ל בימיו לעורר לעשות זכר למצווה זו, וחיבר על זה כמה קונטרסים בחו"ל וגם בעלותו לארץ, ולא הגיע הדבר לידי פועל גלוי... ועתה בשמיטה זו שזכינו, תהילה לאל, לכמה וכמה, מקיימי מצוות שביעית, כהלכתה וכמאמרה, הגיעה השעה להוציא לפועל את מחשבתו הקדושה של אותו גאון וצדיק האדר"ת תפארת ישראל... ויהיה לרצון כאילו קיימנו מצווה זו במקומה ובכל פרטיה. ומי יתן והיה שיקהלו כל ישראל היושבים בחצרות בית ה' יחד בלב שלם בבחינת "ויחן שם ישראל נגד ההר", ולעומת מה שנתקיים בו בעוונותינו הרבים "כל אחד לדרכו ולעומת מה שנתקיים בנו בעוונותינו הרבים "כל אחד לדרכו פנה" – יתאחדו כולם באהבה ובחרדת קודש לקיים את דברי התורה, אנשים נשים וטף... ומפליא הדבר המיוחד למצווה זו שקטן וגדול שם הוא, גם הטף מתעלה ומתגדל עד ששייך עליהם חיובים כמו על הגדולים... ולזאת אנו קוראים כולנו בשעת הרת עולם זו להקהל ולעמוד על נפשנו, להקהיל מקהלות ברבים לקרוא בשם ה' א-ל עולם ותהלתו, לחזור ולהשים את עדיינו עלינו: "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" להתקשט בקשוטין שלנו ולעורר נפשנו לערוג לקיומם של מצוות התורה, בין הנוהגות ובין שאינן נוהגות עתה, להתגעגע אליהם, להיות נכספה וגם כלתה נפשנו לחצרות ה' לבנו ובשרנו ירננו אל אל חי... ...וכולם שוב ישובו אל ה', ויגילו וישמחו בישועתו עד אשר נזכה שיוחזרו אלינו כל המצוות בחיובן ובאפשרותן לקיימן כהלכתן "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות". (שם).

הרב חרל"פ סבור שדווקא בדור שלאחר השואה חשוב מאד לחדש את "זכר הקהל".





הרב צבי יהודה קוק: להשלמת מעשה השיבה לארץ
הרב צבי יהודה קוק ראה בחידוש זכר הקהל בימינו השתלבות במערכת המנהגים המתקיימים כזכר למקדש, עוד מימיו של רבן יוחנן בן זכאי. חידוש זכר הקהל יוצר לדעתו אפשרות ל"יצירת תנועת תשובה גדולה אל מקור חיינו". ול"קידוש שמו לכל אפסי ארץ", ובכך יושלם מעשה השיבה של העם לארצנו.

"... מידת השלימות של חיי עם ה' בארצו, המופיעה במהלך התמלאותה על ידי מציאותם והקבלתם של ישוב הארץ וחרבן הגולה גם יחד, מחייבת היא כבר את הופעת ערך התורה, לימודה וקיומה, לכבודה והשפעתה, במדה ישובית ציבורית כללית על "כל הקהל כולו"... הזכר של חיבת דברי סופרים... הולך ונעשה בהדרגה... כאילו ממשי, עצמי, חי ורענן... עם התיישבות הארץ והתרבות יושביה, עם מלוא שמחת ציון וששון גילת העקרה, בהצבת גבול אלמנה וקבוץ בניה בתוכה, עם השתכללות צורתה הצבורית הכללית בנפלאות ההשגחה האלקית, שהיא מכינה ומכשירה את התגלות אור הקודש של עוז התורה וממשיותה – "על כל עם הקהל" (ויקרא טז לג; ספרא) אותו ה"זכר למקדש", לקיום מצוות הקהל בזמנו, אשר הגאון האדר"ת זצ"ל תבע בשעתו... בא ונתבע הוא עכשיו מאליו, מתוך עצם דחיפות הכהונה הממלכתית של הגוי הקדוש ה"אחד בארץ" בשובו אליה בדבר ה' מנפוצות הגולה... מצוות ההקהל, שהיא מצוות הברית הכוללת, המצווה תרי"ב בסדר מנין תרי"ג המצוות, המצווה שלפני האחרונה מסדר המצוות שבתורה... קובעת היא, עם החיוב הכללי של הכניסה לארץ, הכיבוש והחזקה, הירושה והישיבה, את הכללת התורה בשמיעתה שבעל פה, להמשך כריתות בריתה (גיטין ס:) מתוך קריאתה הצבורית שבכתב, "נגד כל ישראל באזניהם" (דברים לא, יא)... עתה חוזר וניעור הזכר למקדש שלה, אשר ע"פ התעוררות גדולי ישראל ורועיו מאז תחילת לכתנו זאת אל ארצנו במלוא תפארת קדושתו יעלו ויתכנסו, מכל נקודות ישובנו, מכל פנות ארצנו, ירושלימה, אל העיר שחוברה לה יחדו, שכולם נעשים בה כאחד חברים (חגיגה כו; ירושלמי פ"ג ה"ו), להתרומם בה בהכשרה רוחנית נשגבה ומטוהרה..." (שם).



קישורים לדפים פנימיים


חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972