פרשת בהעלותך
 

האור צריך לזרוח החוצה

"וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל אהרן ואמרת אליו, בהעלותך את הנרות..." (במדבר ח:א-ב)

האגדה מספרת כי כאשר חירם מלך צור, אשר סיפק למלך שלמה את האומנים והבנאים לבניית בית המקדש בירושלים, ראה את תכניות הבנייה של המקדש, הוא חייך לעצמו. את החלונות שבקירותיו העבים של בית המקדש שרטטו אדריכליו של שלמה המלך כשהם רחבים בחוץ והולכים ונעשים יותר ויותר צרים, עד שבתוך הבית רוחבם אינו אלא פס צר.

חירם החזיר לשלמה את התכניות ובצדן הערה: "כדי לאפשר לאור רב ככל האפשר להיכנס למקדש יש לבנות חלונות אשר יהיו צרים בחוץ ורחבים בפנים. אני מציע לשנות את הוראות הבנייה בהתאם".

ואולם אדריכליו של שלמה החזירו לו את התכניות בלא כל שינוי. "החלונות אינם אמורים להכניס למקדש אור מבחוץ", הסבירו. "בית האלוקים אינו זקוק לשום אור חיצוני. החלונות מיועדים להוציא את האור מבפנים החוצה, מן המקדש אל העולם. האור הזה אמור לזרוח בכל רחבי ארץ הקודש".

האור וההשראה, שאנו זוכים לקבל כיום מכל בתי האלוקים, צריך לזרוח אל כל העברים ולהאיר את כל שטחי העשייה האנושית, כך שהדת תחדור ללבבותיהם ולחייהם של כל בני האדם בכל מקום ואתר.



ניקוי הנרות והדלקתם

"דבר אל אהרן ואמרת אליו, בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות"
(במדבר ח:ב)

המדרש מספר, שכאשר נשלמה בניין המשכן שמחו משה וכל בני ישראל, אך לא כן אהרן הכהן הגדול. מדוע? משום שכאשר אהרן ראה את המתנות הנפלאות שהביאו שנים-עשר נשיאי השבטים למקדש התעצב לבו, משום שלו-עצמו לא היו כל מתנות לתת. הקב"ה עודד אותו ואמר: "חלקך גדול מחלקם, משום שאתה תדליק את המנורה".

ואולם כאשר שמע אהרן שיהיה עליו גם לנקות את המנורה לפני שהוא מדליק אותה, הוא נצטער ואמר: "אין אתה צריך כהן כדי לנקות את הנרות, הלוא כל אחד יכול לעשות זאת. מה הזכות הגדולה שיש בזה?"

באו המלאכים והסבירו לאהרן: "כאשר אדם חולה, בא הרופא ומנסה למצוא את הסיבה למחלתו – ולטפל בה. להדליק את המנורה זה קל, כל אחד יכול לעשות זאת. אבל רק אדם מיוחד במינו מסוגל לנקות את המנורה ולסלק ממנה את כל מה שמעמעם את זוהרה. בזאת אתה דומה לרופא מומחה, משום שאתה מאפשר לאור להאיר במלוא זוהרו". אז נחה דעתו של אהרן.

בחיים הדתיים יש שני שלבים. השלב הראשון הוא הדלקת ניצוץ האמונה. אך השלב השני, והחשוב לא פחות, הוא ניקוי הלב, כדי שניצוץ האמונה יוכל להפוך לשלהבת מאירה.


כל מצווה היא צעד כלפי מעלה
"בהעלותך את הנרות..." (במדבר ח:ב)

את המלה "בהעלותך" מפרש רש"י כך: "מעלה (דהיינו: מדרגה) הייתה לפני המנורה". מטרתה של המעלה הזו הייתה לרומם את רוחו של הכהן בשעה שביצע מצווה חשובה זו. כך היה אהרון מוכן, מבחינה רוחנית, למילוי תפקידו.

כאשר אדם מקיים מצווה הוא צועד צעד נוסף מעלה בסולמה של הדת. כל מצווה אמורה לרומם. כאשר נער הופך להיות בר מצווה הוא עושה את הצעד הראשון, ואסור שצעד זה יהיה גם האחרון.

חסיד אחד כל כך אהב לרקוד, עד שהוא היה מרקד גם בזמן תפילותיו. כאשר שאלו אותו מדוע הוא עושה כך, הוא השיב: "אני מרגיש כל כך מלא התלהבות, כאילו שלהבת ממרום הוצתה בקרבי".





חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972