חגי ישראל / חג העצמאות / מקורו של דגל ישראל

מקורו של דגל ישראל
 

הדגל כחול לבן

הדגל של עם ישראל הוא דגל כחול לבן עם סמל המגן דוד. לדגל שני שמות – דגל ונס. קשה לדעת מה היה דגלו של עם ישראל בדורות קודמים ואם בכלל היה לו דגל אחד משותף לכולם. התורה וחז'ל מייחסים חשיבות רבה לדגל, ומספרים עליו דברים נפלאים.
משה ראה את הקב'ה כדגל של עם ישראל - "ה' נסי". הנביאים רואים את הקב'ה כשהוא מרים את הדגל שלו ע'מ לאסוף את נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ, ודוד המלך מרכז את צבאותיו תחת דגל ה' – "ובשם אלקינו נדגל" (תהילים כ' ו') יתכן שגם שירו של שלמה המלך ודגלו עלי אהבה מתייחס לדגל ה' "לה' נסי".
יש להניח שהיה לעם דגל מסוים שהתייחסו אליו כדגל ה', שבשמו יצאו למלחמות יחד עם ארון הקודש ובשמו חנו ביחד עם הארון כפי שרמוז בשירתו של דוד "נתת ליראיך נס להתנוסס" ובנבואתו של ישעיהו "ואל עמים ארים נסי" (ישעיהו מט' כז') הנס הידוע על ראשי ההרים לראותו ממרחקים ולכוון את עלייתם לציון "שאו נס ציונה" (ירמיהו ד)
ברור שבעבר היו לכל השבטים דגלים משלהם וכולם נסעו וחנו לצבאותם בדגלים. דגלי השבטים נזכרים יב' פעמים בספר במדבר ובהדגשה רבה. חז'ל יודעים לספר פרטים רבים על אותם דגלים, והמסורת קבעה טבלה נהדרת של דגלי השבטים.

מדבר שור שבו חנו בני ישראל במדבר נקרא שור, על שום שנתאוו בו בני ישראל לעשות בו שורות שורות דגלים דגלים. (שמו'ר נ.ד)

ולמה נתאוו לדגלים, יש אומרים שעם ישראל נתאווה לדגלים לאחר שיצא ממחנות השעבוד לאחר שיצא ממצרים ראה את הדגלים של עמי הגויים ונתאווה אף הוא לדגל , ואחרים אומרים שנתאווה להידמות למלאכי ה' צבאות השמים. כשראה את המלאכים שהגיעו עם דגלים אל מעמד הר סיני ונתאווה אף הוא להידמות להם בענין אחיזת הדגלים גם על שום כינויים של בני ישראל בשם "צבאות" וככאלה יאה להם גם לשאת דגלים. מבנה העם במדבר היה כמעין מרכבה. מורכב מארבע מחנות והשכינה באמצע. לכל מחנה היה דגל משלו, ולכל אחד מהשבטים היה דגל משלו, סה'כ י'ב דגלים ודגל מחנה שכינה באמצע. בנוסף לכך היו דגלים משפחתיים לשמירת שרשרת הדורות.

דגלים נוספים היו לעם ישראל בתקופות שונות – אך לא ברור מה היה דגלו של עם ישראל שעליו שר שלמה המלך "ודגלו עלי אהבה".
מסופר שבשעת כבוש הארץ ע'י יהושע פרש את ספר משנה תורה כדגל לפני השמש וכך גזר עליה לעמוד ולשרת את צרכיו. יש הגורסים כי הספר עצמו היה זה שהאיר לעם הכובש ולא השמש , שאורה היה דל במידה ניכרת ומכאן השם דגל.

הדגל נשכח בגלל פחד הגויים שראו בזה מעין סימן של מרד, אומרים שהילדים שמרו עליו בשמחת תורה ומסרו אותו כמתנה לחג העצמאות. יש המספרים שדוד הראובני הופיע לפני מלכים עם דגל יהודי ולאחר שקידש שם שמים נשאר דגלו מקופל בספר בעליית בית הכנסת אלטנוילנד בפראג.

הדגל התחדש בימינו ע'י ד'ר בנימין זאב הרצל אשר חזה את הקמת מדינת ישראל, וחיפש דגל למדינת היהודים. הוא ביקש לקשט את הקונגרס הציוני הראשון בבזל בדגל, עוזריו לרעיון נזכרו בטלית התכלת לבן של עם ישראל, והעלו את הדגל תכלת לבן כסמל לדגל העם ואף קשטו אותו במגן דוד. עד היום דגל ישראל מכיל את שני היסודות הללו: את הטלית ואת המגן דוד.




מגן דוד הוא סמל בעל שש קצוות משולב בשתי שלישיות.הוא מקשט את הדגל הלאומי ואף חפצי קדושה כמו מפות של שבת וחג, שקיות של טלית ותפילין ועוד.

מקורו ומשמעותו של המגן דוד אינו ברור. חכמי ישראל הכירו את הבטוי מגן דוד המתייחס לקב'ה ותופס מקום חשוב בברכות ובתפילה, ליד הבטוי מגן אברהם שגם הוא תופס מקום חשוב בתפילה.שני הביטויים מגן אברהם ומגן דוד מתייחסים לה' שהבטיח ונתן הגנה לאברהם ולדוד ושניהם מתבססים על פסוקים.
הקב'ה אומר לאברהם "אנכי מגן לך" (בראשית טו' א') ודוד אומר לה' "ואתה ה' מגן בעדי" (תהילים ג ד') "ותתן לי מגן ישעך"(תהילים כה' לו')
הביטויים מגן אברהם ומגן דוד היו ידועים ומפורסמים – אולם לא ייחסו להם צורה, לא למגן אברהם שאיננו משמש כסמל עד היום, ואף מגן דוד שנתקדש בצורתו בעיקר בברית דמים בתקופת השואה.

מגן דוד
בגילויים ארכיאולוגים נודעה צורתו של המגן דוד בדורות קדומים ככוכב מסוים, מזל או קמיע. מצאו גם את צורתו במצבות של יהודים ואף בקמיעות של חכמים.
מגן דוד נמצא בחפירות גזר, צידון, כפר נחום, ועל מצבות באיטליה. היצירה של מגן דוד נמצאת בספר רזיאל המלאך. הראשון המקשר את הצורה עם השם מגן דוד הוא הקראי יהודה הדסי בספרו אשכול הכפר.

מספרים שדוד הראובני הופיע בדגל מקושט במגן דוד ואחרים אף מספרים על המגן דוד שהיה בטליתות של קדושי האינקויזיציה, ומסעי הצלב. הוא התקבל גם בכמה קהילות בעולם וע'י חובבי ציון והבילויים ובתנועה הציונית הוא צורף ע'י ד'ר בנימין זאב הרצל כדגל הלאומי אשר הונף בקונגרסים.
המגן דוד בצורתו המקובלת התפרסם והתקדש בעיקר בתקופות השואה בה התחייבו כל היהודים בכל מקומות שלטון הנאצים לתלות על בגדיהם את המגן דוד(הטלאי הצהוב) כאות היכר וכאות קלון, הם גם חויבו לצייר על השלטים והכרזות של מועצת הגיטו ועל שטרי הכסף שהנפיקו בגיטו את המגן דוד כאות היכר וקלון.

חז'ל לא התייחסו לצורתו המיוחדת של המגן דוד ולא דיברו עליו. בדרך כלל נטו לראות במגן דוד ציור של כוכב שהאור שלו מתפשט בששה קרניים, ויש שנטו לראות בו מעים קמיע לבטחון הדוחה את המזיקים והרוחות מששת קצוות העולם. בספר כוכב הגאולה מבסס הוגה הדעות הסופר פרנץ רוזנצוויג את שיטתו היאולוגית על צורת המגן דוד בשני משולשים

אלקים

בריאה התגלות

עולם אדם
גאולה

המגן דוד התקדש בקדושה של מסירות נפש בדור השואה, ובעיקר במחנות ההשמדה שם הלכו כולם לבושים בטלאי צהוב ובו מגן דוד שזיהה אותם כיהודים הנאצים כפו על היהודים את ענידת הטלאי הצהוב כדי להפרידם ולהשפילם ולהטיל עליהם אות קלון. אות זה הפך אצל היהודים לאות של כבוד. הוא הפך לאות קודש, שאותו ראו לנגד עיניהם כל הזמן. ספורים רבים ואגדות ואף דברי תורה נאמרו על המגן דוד שבטלאי הצהוב.


מגן דוד כסמל לסדר החנייה
קיימת דעה המבקשת לראות בצורת המגן דו דאת הסמל לפריסת י'ב השבטים כמחנות של צבא הבא להתגונן נגד אויבים מארבע רוחות הארץ. י'ב השבטים הסתדרו בארבע מחנות מחנה בכל צד כשבכל מחנה שלשה שבטים כשאחד השבטים בראש המחנה, ולכל שבט דגל משלו.
ארבעת המחנות היו:
א. יהודה – לימינו ולשמאלו יששכר וזבולון.
ב. ראובן –לימינו ולשמאלו שמעון וגד.
ג. אפרים –לימינו ולשמאלו מנשה ובנימין
ד. דן –לימינו ולשמאלו נפתלי ואשר. ובאמצע המחנות היה שבט לוי הכהנים והלויים, האוהל והארון וגם מעליהם מתנוסס דגל.

יש להניח שדוד העביר את אהל מועד והארון למשכנם הקבוע בירושלים ע'י י'ב נציגי שבטי ישראל לפי סדר חנייתם במדבר כשהארון והכוהנים באמצע, תמונה זו והקשר שלה לדוד המלך הלוחם נחרתה בזכרון האומה.
על הקשר שבין המגן דו דוי'ב השבטים כתב ד'ר ב.ז. הרצל בשנת 1898 לד'ר בודנהיימר שהציע לו לקבוע את הדגל הלאומי עם מגן דוד וי'ב כוכבים כסמל לי'ב השבטים. הרצל כתב לו: שי'ב השבטים רמוזים במגן דוד עצמו בי'ב הנקודות שבו, והציע לו להוסיף שבעה כוכבים בלבד כסמל לשבע שעות עבודה.





חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972