הר ציון / מרתף השואה שבהר ציון / חווית הביקור במרתף השואה

חווית הביקור במרתף השואה
 


מוסדות כגון מרתף השואה היו הצטיינו בסגנון מיוחד, אשר אגדות נפלאות ומלאות תוכן חינוכי נארגו סביבם, כמו האגדות על בתי הכנסת של ר' יוחנן בן זכאי, אליהו הנביא, הרמב"ן, בית-אל, המקובלים, אור החיים, החורבה, תפארת ישראל, סוכת שלום, הנס של רבי קלונימוס האיסטנבולי, ועוד. מדריכי ההר ספרו אגדות אלה ואחרות, מהן אף היו רשומות בפנקסי ההר כאגדות גנוזות כמו האגדה על השופר וכד השמן הנקראת בשם שופר הפקדון, והאגדה המוזרה על האבן של הכותל המערבי.
שנים רבות פעלה בבית העדות הישיבה של הגרש"ד כהנא זצ"ל, רבה האחרון של קהלת ורשא וירושלים העתיקה, היא עסקה בהתאם לתקנות של "פרחי כהונה" מיסודו של ר' י. צורבא בלימוד דיני קדשים וכהונה ובהנצחה המסורתית לקדושי השואה.
שני הגושים העיקריים שבהר: גוש המלך דוד, המסמל את היעוד המשיחי ואת חידוש המדינה, וגוש השואה, המסמל את חורבן הגולה וקץ השעבוד היו קשורים זה בזה בשאיפה לאחד את הדור הראשון לגאולה, עם כל הדורות שקדמו, שנשאו עמם את חזון העם וגאולתו, ממסירות נפש של "קדושת השם" למעשה הגבורה –"תהילת השם".
מרתף השואה אינו דבר חדש, בנוסף לקברו של דוד, אלא חלק ממנו. דוד מזוהה עם העם וקבר דוד פירושו – סבל העם, דלות, צרות, כבשונות והשמדה – העם בקבר ביחד עם מלכו הנאמן, מחכים לגאולה ותחיה.
הכתרים שהיו מונחים על קברו של דוד המלך הובאו מבתי הכנסת שנחרבו בשואה, כתרים שנישאו בראש מורם בנחלי דם וצער.
בחג העצמאות היו התכניות מתחילות בקבר דוד ומסתיימות במרתף השואה.
ואילו ביום אבל על חורבן הגולה, מתחילות התכניות במרתף ומסתיימות בקבר דוד.
בהתיעצות שכינס המשרד לעניני דתות בענין הר ציון התאוננו על אפר הקדושים שהעבירו להר ועל "מרתף השואה" שסדרו שם. לדעת המתנגדים יש להסתפק בכך שהר ציון הוא מקומו של קבר דוד ואין לו צורך בתוספת קדושה.
אנשי ההר השיבו למתווכחים והסבירו את הקשר שבין קבר דוד המסמל את חידוש המדינה לבין מרתף השואה המסמל את חיסול הגולה. גאולת ישראל באה לאחר חורבן הגולה כמו שחורבן הארץ הוליד את הגולה וצרותיה. וכשציינו בהר את הפלא של תקומת ישראל מן הראוי היה להעלות גם את צער השואה. חשוב היה לעודד את היוצאים ממרתף השואה ומיד להפנות את תשומת ליבם לקבר דוד המסמל את חידוש המדינה. כיון שהבירור התקיים בפרשת חיי שרה מצאו המשיבים רמז לדבריהם בפסוק "ויקם אברהם מעל פני מתו"... קימה מעל לקבר האלמוני שהוא קברם של ששת המיליונים – קימה – קוממיות לארצנו.



המטייל בשבילי ההר וחדריו המקומרים נדמה היה לו בהתחלה שהוא שומע שני קולות נפרדים, קול ענות גבורה ועוז מקבר דוד הקשור למשיחיות הישראלית וקול ענות חולשה, אנחה המתפרצת מצנצנות האפר ומצבות הזכרון של הקהילות שחוסלו, ומבית העדות של ירושלים העתיקה.
שני קולות שונים, אולם לא כן הדבר, הקול היה אחיד, אדיר וחזק, זהו קולו של הדור המתנער, שאגתו של האריה המתעורר, שאגת שירה גועשת.
אנשי ההר ידעו לספר על מעשה בשני חזנים בליל כל נדרי שעמדו יחד ליד התיבה שבהר ציון בירושלים, האחד היה איש ירושלים העתיקה, בן למשפחה ותיקה ששה דורות בירושלים, והשני יהודי מפולין שבא זה עכשיו מן המחנות וראה בהשמדתם של ששת המיליונים. שניהם רצו לעבור לפני התיבה בתפילת "כל נדרי". כל אחד ואחד זכויותיו אתו, וקשה היה להכריע למי זכות קדימה, לבסוף הוחלט ששניהם יתפללו ביחד לפני התיבה. וכך היה – שניהם עמדו ואמרו "כל נדרי" ביחד, קולותיהם שונים והנגונים שונים, טיפוסים שונים כמו שני הגושים שבהר – ובכל זאת שמע הציבור רק קול אחד, שני הקולות התמזגו לקול אחד, קולו של הר ציון שהוא קולו של עם עתיק יומין המחדש כנשר נעוריו.
קסמו של ההר הגיע אף לתפוצות ובשנים שקדמו לשחרור הכותל היה זה צעדו הראשון של כל עולה רגל, תייר ומבקר, לעלות להר ציון להתפלל ליד קברו של דוד המלך ולהתייחד מעל מצפה הבית עם שארית מחמדנו הכותל המערבי והר הבית. בלהט נפש וכיסופי גאולה היה עולה להר כשבלבו מתעוררים זכרונות קדומים מהעבר המזהיר ואמונות יעוד בעתיד המקווה "לספר בציון שם ה'".
ההר האציל השראה רוחנית על מבקריו. המדריכים שטיפלו בעולים להר ציינו שהעולים להר עולים מתוך צפיה רוחנית. כשההר מושכם אליו, בחבלים רוחניים, בחבלים שמקורם בחבלי משיח ובכיסופי גאולה. המבקרים נמשכו להר ציון מקום משכן כבודו בעתיד ולדוד מלכא משיחא, שעדיין הוא בקברו ומחכה לגאולה.
הר ציון עורר בלב העולה את החוויה הדתית של דורנו שתוכנה הגשמת האתחלתא דגאולה ורצון עז המפכה בנשמת הדור להפוך את האתחלתא לגאולה שלמה "ומלך ה' עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם".


ערכו של הר-ציון בתכנו האגדתי והחוויה מתעוררת בהר הודות לשמו, יעודו ותוכנו העל טבעי, הקסם בעצם השם "ציון הר קדשי", חסידים מספרים שהבעש"ט עורר את העם מתרדמתו הגדולה על-ידי קריאת השם "ישראל", השם ישראל – חדר ללב והעם התעורר. הר-ציון שמו בעצמו – עלול לעורר את העם ובפרט אם התוכן יותאם לשם.
היורד מן ההר – יורד משום כך מלא וגדוש חוויות כבירות ואנשי ההר, כדי לקשרו להר בזכרונות עמוקים היו מעניקים לו לעולה תעודת עליה לרגל בה כתובה ברכת הר-ציון ש"שם צווה ה' את הברכה חיים עד העולם". היו עונדים לו את סיכת ההר בה צויר הכותל המערבי וכינורו של דוד ולפעמים אף מכבדים אותו בפרחים מהר-ציון – בעיקר לפני חג השבועות. הפרחים משמשים כסמל לגאולה בהתאם למאמרו של רבי אבא "אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו" והגאולה העתידה פרח שמה כידוע לאנשי ח"ן "הקנה כפתור ופרח, על הר-ציון יפריחו אליהו הנביא ומלך המשיח". ואגדות נהדרות, מרובות תוכן יעודי נפוצות בהר בקשר למעשה הפרחים.
הרבה תכניות היו נהוגות בהר לכבוד עולי הרגל, לענין את ביקורם ולעורר בתוכם רגשות נעלים וחיבה לארץ ולתורתה ורבבות יהודים בעולם ידעו במשך שנים רבות שלהשלמת שמחתם – אם לבר-מצווה, חתונה או יובל – עליהם לבוא לארץ ולעלות ל"מצפה הבית" (לשמוח לפני ה') להתיחד מרחוק עם הר-הבית ממנו יוצאת שמחה ואורה לעולם.
אבני יסוד – הר-ציון מכוון לאנשי הגולה ומשתדל להתקשר עם התפוצות באופנים שונים. מן ההר נשלחות אבני-יסוד – להקמת בית-כנסת, בית מדרש, ישיבה או כל מוסד ציבורי שהוא. הועדה להר-ציון נהגה לקשר את הילדים בני בר-מצווה בתפוצות עם חבריהם בני גילם בארץ המגיעים למצוות, באותה השבת גופא. הילדים נצמדים אהדדי והילד מישראל מקשר את בן גילו בתפוצות, הצמוד אליו, לערכי ישראל ותורתו.
מלא הוד וקסם הוא ההר והעולה אליו, מתאזר עוז ועולה במדרגות הצרות ל"מצפה הבית" להסתכל מול המרחבים השוממים המלאים רזי קדם וסודות נצח, מתעלה בנשמתו, משתחרר מגופו, מתרומם ועובר מעולם המציאות המוגבל לעולם אחר, לעולם הנשמות החפשי ללא מצער וללא הגבלה הנשקף על אין סוף וחוזה בהקיץ בהסתכלות שמעל לטבע.






 
 
טופס תגובה
אם את\ה מעונין\ת בחומר נוסף, או בהרחבת מידע על הנושא, כתוב אלינו במכתב המצו'ב.
:* כותרת התגובה
:* שם פרטי
:* שם משפחה
:טלפון
:דואר אלקטרוני

אימות תווי בדיקה*:
נא הקלד את התווים שאתה רואה בתמונה למעלה .
* לא משנה אות גדולה או קטנה
:תגובת הגולש

חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972